עת רצון לפנינו, הזדמנות פז, בל נחמיצה. עכשיו הזמן לבוא חשבון של תיקון, של שינוי, של חיבור. עכשיו הזמן לראות כל אחד את נגעי עצמו ולפעול לתקנם, עכשיו הזמן של בני החורין האמיתיים, עכשיו הזמן לנבירה בפצעים ולא הסתפקות בחבישות סתמיות. עכשיו הזמן לתובנות ולא לסיסמאות. אחים אנחנו היא דרך חיים, לא סיסמה.
יום הכיפורים הוא שיאם של ימי המחילה, הסליחה, הכפרה. ימים של התבוננות פנימית ובואו של חשבון תקופתי על הטוב והפחות טוב, חותם המסע היהודי שהחל בראש חודש אלול, עובר בראש השנה, חונה בעשרת ימי תשובה ושיאו בעת הנעילה, שיאו של יום הכיפורים.
יהודים בכל מקום בעולם, בכל תקופה, בכל מצב, בכל מציאות, אימצו את אומנות חשבון הנפש, ההכאה על חטא, תיקון עולם, ביודעם כי גם בימי הסופה והסער יהודים הינם אור לגויים, הינם פנסאים המאירים לתוכם פנימה ולעולם כולו. אלא שבשנים האחרונות נדמה כי חלק מהיהודים שינו את טעמם במהות התיקון, עיניהם טחו מראות מומיהם, אוזנם חדלה משמוע נעירותיהם, פיהם אינו פוסק מגערותיהם, רגלם אצה רצה להרע, וידיהם מכות בעוז, בעוצמה, ללא רחם, תוך כוונות עיליות, על חזם של אחרים, לא על חזם שלהם.
התופעה הכעורה והמתפשטת לראות את המומים והנגעים של כולם חוץ משל עצמו, להטיל האשמה על כולם חוץ מעצמו, לקרוא לחשבון נפש של האחר פרט לעצמו, לדבר על תיקון מתוך קלקול, להשתמש במילים חשובות כמו זכות המחאה, חופש הביטוי, דמוקרטיה, שיווין, מדינה, עם פרשנות, רגישות ואכיפה סלקטיבית.
חלק מהחברה היהודית בחר במתכוון, מתוך עיקרון אידיאולוגי של אדוני הארץ, לא לראות את פגמיו, מומיו, נגעיו וחוליו. הם מורמים מעם, אין בם מתום, אין בם פגם, אין בם נגע, אין בם דבר הצריך תיקון, כל מהותם היא להצביע על האנשים האחרים, להאיר את פגמיהם, נגעיהם, מומיהם.
התורה ניתנה לעם היהודי במדבר, לא בהיכלות שיש ומנורות קריסטל בוהקות, לא אבני בהט וטרקלינים זוהרים כי אם במדבר, מקום בו אין צומח, אין חי, אין מים. במדבר השמם הריק, כדי ללמדנו כי רק מי שעושה מעצמו מדבר יוכל להיות כלי קיבול, יוכל להתבונן אל פנימיותו, אל עצמיותו פנימה, יוכל להרהר בתיקון עולם, לבוא חשבון.
אם חפצי חיים יהודיים של אחיות ואחים אנחנו, הרי שלפנינו אתגר מורכב, עבודה מפרכת וסיזיפית, להשיב את האצבע המאשימה כלפי עצמנו, להביט פנימה אל נגעי עצמנו, לפשפש בקרבינו ולהתחיל תיקון אישי אשר יוביל לתיקון החברה כולה. רק מי שיצליח להוציא את השנאה לנבצרות, רק מי שיצליח לנער מעליו את אבוקות ההסתה, את שיח הגרדומים של הבוץ והאיבה, רק מי ייקח אחריות על מעשיו, על תוצאותיהם, על נזקיהם ופגיעתם הרעה, יוכל להצטרף לחברת תיקון עולם.
יום הכיפורים מסמן לנו כי הגיעה העת, הגיע הזמן להתבוננות ולהתחלת התיקון, ואז או אז ניתן יהיה לבקש את המתנה החשובה ביותר לשנה הבאה, "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ... שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִמְחָל לָנוּ אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לְכָל-פְּשָׁעֵינוּ", אחרי שנמחל ונסלח לעצמינו ולסובבים אותנו.