מסרים המכוונים לציבור המערבי מתמקדים בפגיעה בזכויות האזרח וזכויות האדם במצרים. בין היתר נטען, שאם התנועה תמצא את דרכה חזרה לזירה הפוליטית במצרים, היא לא תבקש לבצע מהפכה אלא להשתלב במערכת ולהציג אלטרנטיבה פוליטית. מדובר באסטרטגיה עקבית של "כפל שיח" שנוקטת התנועה: כלפי פנים – חידוד הנרטיב האיסלאמי והאשמת המשטר בכפירה; כלפי חוץ – אימוץ שיח דמוקרטי של זכויות אדם כדי לשמר ולגייס לגיטימציה בינלאומית. התנועה ופעילותה מפוצלות לשלוש חזיתות - זו הפועלת מלונדון, בראשות צלאח עבד אל-חק; חזית איסטנבול, בראשות מחמוד חוסיין; וחזית "זרם השינוי", בראשות מוחמד מנתצר. היא מפעילה את ערוצי הטלוויזיה מכמלין, ראבעה, אלשרק, מצר-אלאאן; את האתרים Ikhwan Wiki, Ikhwan Web, Ikhwan Online, Ikhwan Search, Ikhwan Vook ו"רצד"; חשבונות בפייסבוק, בטלגרם וביתר הרשתות החברתיות; מכוני מחקר וביניהם המכון למחקרים EIPSS, שמושבו באיסטנבול; בטאון התנועה - מג'לה אל-דעוה; תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה ועיתונים ממונים על-ידי קטר, ביניהם אל-קודס אל-ערבי ואל-ערבי א-ג'דיד, המקדמים את האג'נדה של האחים המוסלמים ושל חמאס. בראש ובראשונה, האחים המוסלמים מעלה נגד המשטר טענות הקשורות במשבר הכלכלי ובהתמודדותו עימו. עניין נוסף, לא בלתי קשור, הוא מצב התשתיות בממצרים, המרחב שבו פוגשים האזרחים את קוצר ידו של המשטר לספק תשתיות ושירותים ראויים. בהקשר זה מוזכרות תאונות הדרכים ותאונות הרכבות המרובות והקטלניות ושריפות מבנים ברחבי המדינה. הפסקות החשמל, החוזרות מדי קיץ עקב מחסור במקורות ליצירת חשמל מספקת, הן סוגיה רגישה נוספת עבור המשטר והציבור. לטענת התנועה, עניין זה הוא הוכחה נוספת לאי כשירותו של המשטר לנהל את המדינה. מדיניות "משיכת ההשקעות", שהמשטר מקדם מול מדינות המפרץ באמצעות מכירת שטחי קרקע לבנייה ופיתוח זוכה לביקורת, בטענה שהמשטר מוותר על חלקי מולדת לשם כיסוי חובותיו הכבדים. באתר רצד הופיע בינואר 2025, לאחר ההודעה על השקעה סעודית באתר תיירות בחוף הים האדום, פוסט וכותרתו "מפת מכירת מצרים בתקופת א-סיסי" ושולבה בו תמונה המציגה את הנשיא, בידו שלט המכריז "למכירה" ומאחוריו מפת מצרים.

ציר נוסף הוא מאמץ ליצירת חוסר אמון בין הציבור להנהגה, לממשלה ולצבא, באמצעות הפצת ידיעות כוזבות, חלקי אמיתות וסילופי מידע. למשל, הרכש הצבאי של מצרים מוצג כמאמץ שאין בו צורך ומטרתו לרצות את א-סיסי, המפקד העליון של הצבא והקצונה הבכירה, על חשבון אספקת צורכי הציבור. ביקורת נגד הצבא היא למעשה ביקורת נגד מהות המדינה, שכן זהו הארגון החשוב במצרים ועמוד השדרה שלה. על סוגיית ההתעצמות של צבא מצרים בהקשר היחסים עם ישראל בהמשך. הקמפיין מרבה לעסוק בנושא זכויות האדם במצרים ובהתייחסות הרשויות לעצורים ולאסירים במתקני הכליאה. האחים המוסלמים, המבקשת לשמר את תמיכת אוהדיה שלחלקם קרובי משפחה הכלואים בשל השתייכות אליה או תמיכה בה, מציפה את הנושא, ועל-מנת שייקלט באוזניים מערביות היא מכנה אותם "אסירי מצפון". הביקורת נגד המשטר התעצמה בחודש יוני, כהכנה לציון יום השנה לקץ שלטון התנועה במצרים. תנועת-הבת שלה, "חסם", המנסה להציג מראית עין שהיא פועלת במצרים ומנהלת זרוע תקשורתית מטורקיה, פרסמה ביום השנה הודעה על חזרה לפעולות אלימות במצרים. במסגרת זו פורסמו סרטונים המראים את אנשי התנועה לכאורה מתאמנים לפעולות אלימות על אדמת מצרים. נראה שאיום זה קשור גם למצב אסירי התנועה בבתי הכלא והידיעות על תנאי כליאתם הקשים. חלק מהניסיון לעודד ביקורת, לנוכח ההבנה, כי קיים חשש בקרב אזרחי מצרים להתבטא בחופשיות ברשתות, הוא הקמפיין של תנועת "איסנאד". זו פועלת מטורקיה בהובלת עז א-דין דווידאר, במאי סרטים גולה ותומך התנועה לשעבר. היא מציעה לשלוח ל"בוט" סרטוני וידאו המראים התנגדות למשטר, תוך הבטחה שהמסר יועבר באמצעות גורמים זרים הפועלים מחוץ למדינה. ביטוי לקמפיין "איסנאד" היה תקיפה חריגה שפורסמה במדיה החברתית, של צעירים שפרצו לתחנת משטרה, מטה הביטחון הלאומי ליד קהיר ונעלו את השוטרים בתא המעצר, במחאה על סגירת מעבר רפיח. ההעזה למחות לעיני מצלמות אינה מובנת מאליה ומצביעה על נכונות להסתכן בתגובה נחושה המשטר המצרי. משרד הפנים המצרי הודיע שמדובר באירוע מפוברק, אך על פניו הוא נראה אותנטי. בהקשר זה, מחקר שבוצע בסודן הצביע על כך מדובר בדפוס פעולה חוצה גבולות. תנועת האחים המוסלמים מפעילה רשתות של פרופילים מזויפים, קבוצות טלגרם ואתרי חדשות בסודן, אתיופיה וירדן. בזירה הסודנית נעשה שימוש נרחב בקמפיינים דיגיטליים כדי לערער את לגיטימיות המשטר המקומי. באתיופיה מתמקדים המסרים בסכר "התחייה" ובניסיון להציג את מצרים כמדינה כושלת מול האיום על מקורות המים שלה. בירדן אנשיה ממסגרים את ההתקרבות בין רבת עמון לישראל כבגידה באינטרס הפלשתיני. בדרך זו, התנועה מבקשת לא רק לערער את המשטר המצרי, אלא גם לייצר לחץ אזורי מתואם.

בראש סוגיות החוץ שקמפיין האחים המוסלמים מוביל מצויה הסוגיה הפלשתינית, וכעת על המלחמה ברצועת עזה. המלחמה שמנהלת ישראל נגד האוכלוסייה העזתית, כפי שהיא מוצגת, על כל היבטיה הקשים, מנוצלת עד תום כדי לפגוע במשטר המצרי ולגייס אוהדים ותומכים להתנגדות לישראל ולמשטר. המשטר המצרי וא-סיסי מתוארים כמשתפי פעולה עם הממשלה והצבא הישראלים, המאפשרים את ההרעבה, הטבח וההרס. נטען שמצרים לא מסייעת לאנשי עזה בערוצים ובכלים הדיפלומטיים המצויים ברשותה, ושהיא אינה מפעילה די לחץ על ישראל בערוצי שיתוף הפעולה הצבאיים בין המדינות או בערוצים הכלכליים. עקב התמיכה דה-פקטו בישראל, כך נטען, העזתים לכודים ברצועה משום שמצרים לא פותחת את מעבר רפיח. התנועה עשתה שימוש תודעתי נרחב בשיירת "העמידה האיתנה" של פעילים שיצאו מתוניסיה ביוני בדרכם לרצועה, ונחסמו על-ידי השלטונות המצרים, כדי להוכיח שמצרים משתפת פעולה עם ישראל נגד הפלשתינים ותורמת להרעבתם ומותם. טענות אלו נהדפות על-ידי המשטר ופרשנים מצרים רבים, המציגים את הפעילות הענפה והבלתי פוסקת מראשית המלחמה במעבר רפיח לשם הגשת סיוע הומניטרי לעזתים. היבט בולט במסגרת תמיכת התנועה בפלשתינים ובחמאס הוא התארגנות רועשת, שיוצרת ענין תקשורתי משמעותי במצרים - המחאה נגד שגרירויות מצרים ברחבי העולם. לא במקרה, בהפגנה הראשונה מול השגרירות בהאג ב-30 ביוני, המוחים כרכו שתי סוגיות - ההפרות המתמשכות של זכויות האדם במצרים ומעורבות המשטר במצור על הרצועה. התופעה התרחבה במהירות ועד סוף יולי נרשמו 16 הפגנות נגד שגרירויות מצרים, כולל פגיעה במבניהן - ריסוס צבע, פריצות או ניסיונות פריצה. המפגינים דורשים לפתוח את מעבר רפיח על-מנת להרחיב את היקף הסיוע הנכנס לרצועה. כל אירוע מחאה מוקלט והופך לוויראלי. תנועת "איסנאד" מקדמת את הפעילות הזו בסיסמה "צורו על שגרירויותיהם עד שיסירו את המצור מעל עזה". תנועת-בת נוספת שפעילה במרחב הדיגיטלי, "מידאן", המזוהה כתנועת צעירים שפועלת לפגוע במשטר א-סיסי ולהביא להפלתו, יצאה בקריאה להשבת המהפכה האיסלאמית, ועושה גם היא שימוש בנושא הפלשתיני בפרסומיה.

מכלול היחסים עם ישראל הוא נושא ביקורת ארוכת שנים ונוקבת, שהתנועה מעלה נגד המשטר המצרי. מבחינת התנועה מדובר בביטוי נוסף לחוסר כשירותו של המשטר, המקיים יחסים רשמיים עם ישות שאינה לגיטימית. זרם הידיעות חסר התקדים (שמקורו לא ידוע) בתקשורת הישראלית השנה, בדבר ההתעצמות של הצבא המצרי ונוכחותו המוגברת על הגבול כאיום על ישראל, שיחק לידי האחים המוסלמים. פרסומי התנועה ביקשו להדגיש את המתח והפערים בין ישראל למצרים דווקא בסוגיות הצבאיות-ביטחוניות הרגישות הללו, ולמעשה נועדו להחליש את משמעות חוזה השלום והמחויבות ההדדית כלפיו בעיני הציבור. לדוגמה, אתר "רצד" פרסם בינואר את מה שהגדיר כסיבות לדאגה הישראלית מכך שהצבא המצרי בונה גדרות בסיני. על-אף שאין בסיס עובדתי לטענה, התנועה עושה שימוש מכוון במונח "הפרת חוזה השלום" כאסטרטגיה רטורית, שתכליתה לערער את תוקפו של ההסכם ולפגוע בלגיטימציה של יחסי השלום בעיני הציבור. עם ההתפתחות הטכנולוגית והשימוש ההולך ומתרחב בכל הפלטפורמות, התנועה הרחיבה את פעילותה ברשתות החברתיות, המהוות זירת השפעה קבועה על הדור הצעיר, שמצופה ממנו להוביל את ההתנגדות למשטר עד הפלתו. לא בכדי נשמעות לא פעם הצהרות ובקשות של ראשי המשטר לציבור לא להאמין למידע ברשתות החברתיות. גם מדברי פרשנים, מובילי תוכניות אירוח ועיתונאים בכירים עולה, שמצרים מייחסת חשיבות רבה לקמפיין התודעה שמנהלת התנועה, להשפעתו השלילית על דעת הקהל ולסכנה ליציבות הפנימית הטמונה בו. אירועים בממד הפיזי הופכים לאירועים תקשורתיים ויראליים. ההפגנות נגד השגרירויות לא נועדו להשתלט עליהן, אך תיעודן מהווה אתגר מבחינת המשטר ותדמיתו בזירה הבינלאומית. המשטר נדרש לסוגיה באמצעות הצהרות של שר החוץ, עבד אל-עאטי, והנחיות שנתן לדיפלומטים המצריים ברחבי העולם הנחיות לטיפול במפגינים. הקמפיין זוכה לתמיכה של תנועות אחיות ובראשן "איסנאד". תופעת הקמפיינים שאינם מזוהים, המעודדים התנגדות למשטר המצרי, מלמדת על שילוב כוחות ואינטרסים. מבחינת ישראל, ראוי לעקוב אחר קמפיין האחים המוסלמים נגד המשטר, כדי לאפיין את הסוגיות שעל סדר היום הפנימי המצרי, אשר מקשות על הציבור ומאתגרות את המשטר. בנוסף, מתוך הבנת המתח שמייצרת התנועה בין המשטר לציבור, ניתן להעריך את השיקולים של המשטר והמדיניות שהוא נוקט ביחס לישראל ולקשר עימה. הערכה זו תאפשר לגבש מדיניות שקולה ומדודה של ישראל ביחס למצרים, ובראש ובראשונה לגבי מדיניות פומבית והצהרות מפי בכירים ישראלים על סוגיות הנוגעות למצרים והסוגיה הפלשתינית בפרט.