השר לשעבר יזהר שי, אביו של לוחם סיירת הנח"ל סמ"ר ירון אורי שי, שנפל בקרב גיבורים בכרם שלום ב 7.10, היום בפני שופטי בית המשפט העליון:
כבוד השופטים,
אני מודה לכם ומכבד מאוד את הדיון שמתקיים כאן בכובד ראש וללא משוא פנים. אני מודה לכבוד השופטים, ששוקלים בכובד ראש את הטיעונים השונים של שני הצדדים בנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
תומי שני נמצא כאן על-ידי בבית המשפט העליון - הוא אבא של רס"ן עידו שני הגיבור, סגן מפקד סיירת הנח"ל, שפיקד על גזרת הסיירת ב-7.10 ואחראי על הצלתם של מאות, אולי אלפי אזרחים, ביום ההוא.
כבוד השופטים, עם כל הכבוד לדיון המשפטי שמתנהל כאן היום, הציבור בישראל מבין בדיוק מדוע לא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית: לא סומכים על בית המשפט העליון. וזה לא מפתיע. כי הממשלה הזו עסוקה כבר עוד מעט שלוש שנים בקעקוע מעמדו של בית המשפט העליון, בהכפשות מכוערות של נשיא העליון, בהתקפות חסרות שחר על האמינות, על האתיקה, על המוסר של נשיא העליון וגם של שופטי העליון, אתם - במחילה מכם - ביניהם.
בכל ראיון בנושא מקפידים כל נציגי הממשלה, כולל העומד בראשה, להדגיש שאסור לסמוך עליכם - שופטי העליון - ואז הם שולחים הנה עורכי דין שטוענים כל מיני טיעונים משפטיים, שלא באמת משקפים את החשש האמיתי של הממשלה והסיבה המרכזית והיחידה למניעת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית:
הם מפחדים, הם מתחמקים מאחריות. הם יעשו הכל, אבל הכל, כדי למנוע את חקר האמת.
שופטים נכבדים:
באתי לכאן לבקש צדק.
ואני קורא לכם להיות אמיצים. כמו נוני, הבן שלי, שב-7.10 עמד מול עשרות מחבלי נוח'בה והגן בגופו והציל מאות ילדים ואזרחים בכרם שלום. אנא מכם, תהיו אמיצים כמו עידו שני, הבן של תומי, שהיה בין מי שהצילו את מדינת ישראל ביום הנורא ההוא. אני קורא לכם לגלות אומץ לב אל מול אי-הצדק המשווע, אל מול העוול הנורא שנגרם לנפגעי ה 7.10, שהם בעצם לא רק המשפחות השכולות, הם אזרחי ישראל כולם.
שופטים נכבדים:
קול דמי ירון שי קוראים לכם מהאדמה.
קולו של עידו שני, קולם של תמר סימנטוב קדם ובעלה ג'וני ושלושת ילדיהם, שנרצחו כולם בקיבוץ ניר עוז. קולו של החייל הגיבור איתי חן שנחטף לעזה ונרצח שם. קולו של נטע אפשטיין שהגן בגופו על ארוסתו ומסר את חייו למען חייה בכפר עזה. קולו של ניצן ליבשטיין, בן הדוד של נטע, שנרצח בביתו בשכונת הצעירים בכפר עזה. קולם של אלפי הקורבנות של המלחמה הזו, של המחדל המזוויע והאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה.
אנא מכם, עשו איתם ואיתנו, בני המשפחות הכל כך כואבים שלהם, צדק. שופטים נכבדים, אני חוזר ומבקש: אנא מכם, גלו אומץ כמו הגיבורים שלנו. "יש שופטים בירושלים" אמר פעם מנהיג ציוני דגול. והוא התכוון לתקווה של מיליוני אנשים במדינת ישראל - שתוכיחו לנו לא רק שיש לכם תואר שאנחנו - בניגוד לממשלת ישראל ולשלוחיה - מאוד מכבדים, אלא שיש בכם האומץ להישיר מבט אל ממשלה רעת לב, כוחנית, שמתחמקת מאחריות ומחקר האמת, שגורמת לנו עוול נוראי.
אני, בניגוד לשרות ושרי ממשלת ישראל והעומד בראשה, בניגוד לשלוחיהם, כולל חברת הכנסת הנכבדה שהפריעה לדיון הזה קודם בצעקות בלתי פוסקות (ח"כ גוטליב), אני כן אקבל בהרכנת ראש כל החלטה שלכם.
כל החלטה. אבל הצדק בידיים שלכם, ואני מתפלל שתחליטו באומץ לב להנחיל צדק לכולנו, לכל אזרחי ישראל.
מאחל לכם ולכולנו גמר חתימה טובה, שנה טובה ושיחזרו כולם הביתה.