ב-21 ביולי 2023, הסביר ניר דבורי, ראש הדסק לענייני צבא וביטחון של חברת החדשות של קשת 12, את השלכות החלטת אנשי מילואים, ובראשם מאות טייסים מבצעיים, שלא להתנדב עוד לשירות צבאי במחאה על הרפורמה המשפטית. להלן דבריו בתוכניתו של גדעון אוקו: גדעון אוקו: יותר מאלף טייסים, אנשי צוות בחיל-האוויר, החיל החשוב ביותר בצה"ל, הודיעו בצהריים על הפסקת שירות, וחתמו על אי-התייצבות. 235 מהם טייסי קרב. במכתב הם כותבים: "חקיקה שמאפשרת לשלטון לפעול בצורה בלתי סבירה, תגרום לאובדן אמון ולפגיעה בהסכמתי להמשיך ולסכן את חיי. ניסינו לא להגיע ליום הזה, הם כותבים, אבל הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] לא דופק על השולחן". זה קטע ממכתב הטייסים שמתפרסם בצהריים. זה קורה הכל לקראת אחת השבועות הדרמטיים ביותר שידעה מדינת ישראל, לקראת ההצבעה בתחילת השבוע על ביטול עילת הסבירות, כשברחובות מבטיחים ראשי המחאה ימי שיבוש שעוד לא ראינו כמותם. אנחנו כאן במשדר מיוחד בעקבות מכתב הטייסים וגם ההשלכות שלו, מבחינה ביטחונית, גם כמובן על המשך החקיקה. ניר דבורי: מתוך האלף וקצת הללו, 500 הם טייסים פעילים מבצעית, וזה הדבר המרכזי באירוע הזה, מכיוון שזה, מבלי שניתן לעבור על עבירות ביטחון מידע, זה אחוזים גבוהים מאוד מהטייסים הפעילים בטייסות, אחוזים גבוהים מאוד, ואל מול הדבר הזה, זה מצריך הסתכלות אחרת של הצבא, היערכות אחרת של הצבא. אנחנו לא נראה את הירידה בכשירות מיד מחר בבוקר, אבל אנחנו בהחלט נראה אותה כבר בזמן הקרוב, ובמיוחד בטווח הארוך יותר. גם את זה לא ניתן בדיוק לפרט בצורה מדויקת, בשל הרגישות של מצבת כוח האדם של חיל-האוויר. אבל זה אירוע שצריך להתייחס אליו כאירוע מג'ורי, שעכשיו יכול להשפיע דרמטית על היכולות של צה"ל. ועכשיו גם הרמטכ"ל וגם צוותו, בעצם המטה הכללי כולו, בוחנים כל מיני אפשרויות. איך אפשר בשיח להשאיר את האנשים? איך אפשר להיערך מבצעית ומבחינת כוח אדם כדי לחפות על הפערים הללו בטווח הזמן הקצר? זה אפשרי. ב[טווח] הארוך פחות. והדבר החשוב, איך משקפים את זה לדרג המדיני? זה שוקף עד עכשיו, זה אמור יהיה להיות משוקף גם בעתיד, עם מלוא המשמעויות של הדבר הזה ישר, נקי, בלי להמעיט, אבל גם בלי להגביר את האירוע הזה. בצה"ל מסתכלים על הדבר הזה בחומרה רבה מאוד. מבחינתם, גם כאן, יש ניסיון להפעיל לחץ באמצעות הצבא, על הדרג המדיני. ואם מישהו חשב שבצה"ל יעשו איזושהי הפיכה צבאית, לא תהיה כאן הפיכה צבאית. הרמטכ"ל לא מוכן לדבר הזה, והוא מדבר על כך באופן ברור בכל המקומות הרלוונטיים לעניין הזה. ובהיבט הלכידות נפערים כאן, כך אומרים בצבא, סדקים משמעותיים שיש להם השלכות שיקח שנים לשקם. ולכן, האירוע הזה הוא אירוע משמעותי, בצבא מבינים אותו, משקפים אותו הלאה. אני חושב שעכשיו הכדור מונח לפתחם של שר הביטחון [יואב גלנט] וראש הממשלה [בנימין נתניהו], כי הם, על-פי מה שאני שומע, אל מול התארגנות כזאת דווקא מקשים עורף ואומרים: לא יכופפו אותנו. ולכן, כל צד כאן מתבצר ועולה על עצים גבוהים, ואין מי שיעצור את הסחף. זה פוגע קשות בצבא. צריך להבין את המשמעות של הדברים הללו. [סימוכין1]

כתבות קודמות

חמישה שבועות לפני מתקפת שבעה באוקטובר - דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל-האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". [סימוכין2] שלושה שבועות לפני מתקפת שבעה באוקטובר - אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". [סימוכין3] חודשיים וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". [סימוכין4] חודשיים וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על-ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. [סימוכין5]