ממשלת נתניהו - הסיפור בגרף אחד. התוצר הרבעוני לנפש בישראל בשקלים. למ"ס. מעל שנתיים וחצי של אובדן משמעותי בצמיחה הכלכלית. ובנוסף, חוב ציבורי שגדל מאוד, וחוב ציבורי סמוי שגדל הרבה יותר, ומשקף טרגדיה אמיתית: החוב של ממשלת ישראל למשפחות השכולות ולפצועים.
אני לא מדבר על החוב המוסרי. החוב הכלכלי. עשרות אלפי פצועים שבמקום לעבוד (בהיקף מלא) ולשלם מיסים יקבלו קצבאות, לעוד עשרות שנים.
מה רואים בגרף: הנפילה בתוצר בזמן הקורונה, את סיום הסגרים ללא צמיחה משמעותית עד שממשלת השינוי ביטלה את דמי האבטלה ללא מגבלה, ואת הזינוק בתוצר לנפש, ואת הדעיכה בתוצר לנפש בזמן ממשלת נתניהו. בעיקר המלחמה, אבל גם לפני המלחמה, עם תחילת ההפיכה, רואים את ההאטה בצמיחה.
טוב, מלחמה, מה אפשר לעשות? אפשר היה לסיים את המלחמה לפחות שנה קודם עם אותם ההישגים ועם הרבה פחות מוות והרבה פחות בזבוז משאבים. את "הניצחון המוחלט" ו"חיסול החמאס" שהשיגו בסיום המלחמה אפשר היה לקבל גם לפני למעלה משנה, וכך גם את עסקת החזרת החטופים.