"פלונטר" מחבלי חמאס הלכודים ברשת מנהרות מתחת להריסות העיר רפיח, טומן בחובו נתונים של משבר בינלאומי, בהינתן הלהיטות האמריקנית לעבור לשלב השני של יישום הסכם 21 הנקודות של הנשיא דונלד טראמפ. העובדה שעשרות המחבלים הנצורים במעבה האדמה נותרו בשטח הנתון לשליטה ביטחונית ישראלית מלאה, מקנה לישראל, לפחות לכאורה, זכות לשבות אותם או לחלופין לחסלם, אם יציבו איום מוחשי לחיילי צה"ל. לפי שעה מסתמן כי מחבלים אלה נחושים שלא למסור את נשקם ועל-פי המדווח "לא יסכימו לכל יוזמה שתאלץ אותם לצאת שלא בדרך בה הם יבחרו בעצמם"...
עמדתה הפומבית העקרונית של ארה"ב בסוגיה זו, גורסת כי יש לחתור לנוסחת הסדר שבבסיסה יציאת מחבלי חמאס ללא כלי נשקם מהשטח שבשליטת ישראל אל המרחב שבשליטת ארגון הטרור, הן כמחווה הומניטרית והן כתמריץ לחמאס בהקשר להשלמת עסקת החללים החטופים; מעבר לכך, וושינגטון מנסה לשוות למשבר המחבלים הלכודים פוטנציאל של איום "אסטרטגי" על תוחלתה של תוכנית טראמפ לפתרון בעיית רצועת עזה, עד כדי כך!
הגם שיש בכוחה של ישראל לנקוט בשורה של צעדים קינטיים ו/או רכים שיהיה בהם כדי לגרום למותם של המחבלים הלכודים, במוקדם או במאוחר, דומה כי ידיה קשורות בשל הווטו הבלתי מוצהר של ארה"ב בהקשר זה. לעומת זאת, מתקיימת סבירות גבוהה כי וושינגטון לא תתנגד למתווה שבמסגרתו יצאו מחבלי חמאס בידיים מורמות בחסות צה"ל, כאשר שאלת יעדם הסופי טרם נסגרה.
הנסיבות הייחודיות של אירוע המחבלים הלכודים ברפיח מייצרות תנאים אידיאליים להפעלה מושכלת של מערכת לוחמה פסיכולוגית שתכליתה "שכנוע" אוכלוסיית היעד הספציפית או פרטים מתוכה, להסגיר עצמם לידי הכוח המושל בזירה.
הוגה הדעות והאסטרטג הצבאי הסיני סון טסו, עמד בספרו "אומנות המלחמה" (THE ART OF WAR) על העיקרון לפיו על צבא מנצח "להשאיר ליריב דרך מילוט; אחרת, הוא ילחם עד הסוף." ציטוט זה משקף אחד מהעקרונות התבוניים באסטרטגיה צבאית: אויב אשר מפנים שהוא במלכוד ללא מוצא, יילחם על שרידותו מאחר שאין לו מה להפסיד. עם זאת, אם תותיר לו דרך מילוט, הוא עשוי לבחור לסגת במקום להילחם באופן נואש. עקרון זה אינו מתוחם לנסיבות של מלחמה בלבד, אלא ניתן ליישום גם במשא-ומתן, ניהול סכסוכים ואפילו בתחרות עסקית, באופן שייאפשר השגת המטרות הנדרשות ללא הסלמת המשבר.
הטקטיקה הקלאסית במקרים כגון זה, היא שימוש במגברי קול רבי עוצמה, להנחלת מסרים מעולם המושגים של "להיות או לחדול", כאשר יובטח למחבלים טיפול הומני אם יסגירו את עצמם. בנוסף מן הראוי "לנגן" על ממד הרגש של קהל היעד הנוגע בדבר, ובכלל זה שימוש מניפולטיבי במוטיב מפתה בהקשר לסיכוי לראות את בני המשפחה, או לחלופין מוטיב מאיים בהקשר זה, אם לא יסגירו עצמם.
הדעת נותנת שיש מקום למאמץ של לוחמה פסיכולוגית אשר תשלב במסגרתה גם פירוטכניקה שתדמה מאמץ צבאי לחיסול המחבלים, כדי לשוות אמינות לרצינות המסרים המועברים באמצעים רכים. יש אפוא לעשות שימוש יעיל בבידוד (היותם לכודים) בשילוב עם מסרים המערערים את המחויבות האידיאולוגית לתנועת חמאס, ופונים ליצרים האנושיים הבסיסיים (הישרדות, משפחה, פחד וייאוש). המדובר במאמץ סיזיפי בעיקרו, אולם כזה שהוא כורח המציאות. מעשית זהו מבחן של ממש לצוות המו"מ המטכ"לי, אשר שומה שיכלול מומחי לוחמה פסיכולוגית השולטים בשפה הערבית ברמה גבוהה.
המקרה הקונקרטי ברפיח מחייב פעולה בלוח זמנים קצר ככל האפשר, כדי להקדים תרופה למכה, שכן העיסוק הדינמי, האמריקני והבינלאומי בסוגיית המצב ברצועת עזה, עלול לדחוק את ישראל לפינה, כאשר ל"פלונטר" המחבלים הנצורים במנהרות יש פוטנציאל היזק בלתי מבוטל לארגומנטציה הישראלית, עד כדי הגררות לסף חיכוך גם עם ארה"ב.
ועוד הערה שעוקץ בצידה: הסופר הבריטי- מריקני ג'יימס קלוול כתב בהקדמה למהדורה באנגלית של הספר "אומנות המלחמה", שאם היה ממונה להיות מפקד הצבא האמריקני, היה דורש מכל הגנרלים לעבור מבחן שנתי בכתב ובעל פה על עקרונותיו של הוגה הדעות הסיני סון טסו - ואת אלה שישיגו ציון מתחת ל-95 אחוז היה מפטר מיד. לתשומת לב בכירי מערכת הביטחון הישראלית.