אחרי אנשים אחרים, ימים אחרים, הגיע זמנם של שופטים אחרים. המבצר נפל, הקנאים הפונדמנטליסטים הבקיעו את חומות ההיכל, ירו לעבר קודש הקודשים בליסטראות של זעם בלתי נשלט, שיגרו טילי בוז ולעג, ומעתה, אף הם, הסיקריקים מניפי דגל נטורי המבצר, החליטו שהגיעה העת לשים ללעג וקלס, למשל ולשנינה את כבוד שופטי העליון.
הקנאים שהבעירו רחובות, שחסמו נתיבים, שנרמלו אלימות, שעודדו סרבנות, שפעלו ללא לאות לפגיעה בחוסן הלאומי ולפירוק החברה היהודית-ישראלית. שזעקו בגרון ניחר: ד מ ו ק ר ט י ה, שצדו נבחרי ציבור, שזרעו כאוס במדינה על כל מערכותיה בשם ההגנה על המבצר, על בית המשפט העליון, החליטו לפגוע במו תסכולם במבצר.
במהלך השנים האחרונות הם עמדו תחת כל עץ רענן, מעל כל במה, צעדו במצעדי שפחות, הציגו מיצגי זוועה ושנאה, הניפו את דגל ישראל ועודדו נטישת משקיעים ממדינת ישראל. אהבו את המולדת על תנאי, הבאישו את ריחה של המדינה בעולם, הפיצו עלילות כזב ורמייה והכל היה בשם המאבק המדומה על הגנת מבצר הדמוקרטיה אשר עומד להתמוטט בהובלת סטאלין, היטלר, ארדואן, צ'אושסקו, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שנבחר ברוב דמוקרטי מובהק.
הם קידשו את האדמה עליה פסעו כבוד השופטים העליונים, טיהרו עצמם במקוואות טרם כניסתם להיכל הקודש בבית המשפט העליון, לבשו בגדי כהן גדול בהתייצבם בחיל וברעדה מול העליונים, פתחו שפתיהם בהכנעה, בעוז ובהתבלטות ולכל אשר יאמר על-ידי חבורתא קדישתא דעליונים ענו אמן גדול.
והנה נפל דבר בישראל. הסיקריקים הקנאים והחרדים לשלום המבצר והדמוקרטיה הסירו את השכפ"ץ, את הקסדה, את אפודי המגן מול שלושה שופטי בית המשפט העליון, אשר, שוד ושבר, העזו לפסוק דין על-פי חוק ולא על-פי פוליטיקה, על-פי דין ולא על-פי האיומים וההפחדות של בריוני הרחוב, מטילי האימה, שהעזו למתוח ביקורת נוקבת על היועצת המשפטית לממשלה, על הפרקליטות, בקיצור, שופטי עליון שתוצאת הכרעתם אינה ידועה מראש.
חטאם נורא. חטא בל יכופר, ושלושת שופטי העליון הובהלו במהירות אל עמוד הקלון, חבל תלייה מילולי נכרך סביב צווארם וחבית האש בכיכר העיר הובערה, וזאת בשל החלטתם בעתירה שהונחה לפתחם ששר המשפטים הוא הסמכות היחידה למנות את הגורם האחראי לחקירת הפצ"רית. שערי הגהנום נפתחו נגד כבוד העליונים, השופטים אלכס שטיין, יעל וילנר וגילה כנפי שטייניץ על שהעזו לחרוג מהנהון הראש המצופה, מקביעת הדין הידועה מראש, מציפוף השורות. הרצים יצאו דחופים והחלו במסע מתוזמן של הטלת רפש על כבוד השופטים העליונים.
"פוליטיזציה של החלטה", "השופטים בחרו להחזיר אותנו לבג"ץ של העשורים האחרונים", "מדרון חלקלק ומסוכן", שורת קביעות חמורות", "מוטטו את שרידי המבצר", "יוצרים תקדים מצוין", "פגיעה בעצמאות מערכת האכיפה", "השופטים פחדנים, הטילו עליהם מורא" ועוד כהנה וכהנה פגיעות בכינון ישיר בכבוד העליונים.
ואכן שוב מתברר כי במדינת ישראל ישנם אנשים אחרים, ימים אחרים ומעתה גם שופטים אחרים, אלה הראויים שיוטל ספק בהכרעותיהם, שכבודם ייפגע, שיוטל דופי בהחלטותיהם, ושיואשמו בפוליטיזציה, ביראת ההמון, בכניעה. השופטים האחרים, חושפים למעשה את הצביעות הנוראה של "מגיני הדמוקרטיה", "נטורי המבצר", הסיקריקים, הקנאים, נושאי דגל הדמוקרטיה לשווא, הפונדמנטליסטים וסוכני הכאוס, בל יהי חלקנו עימם.