במשך 30 שנה הימין ניאבק בצורה דמוקרטית באינסוף פסקי דין, צווים והנחיות אנטי-דמוקרטיות של בית המשפט והיועצים המשפטיים. כתבנו אלפי מאמרים, פוסטים וציוצים, נאמנו, התווכחנו, הפגנו, שכנענו ולבסוף גיבשנו רוב פוליטי וציבורי שתומך בריסון עוצמתה המופרזת של מערכת המשפט. אף אחד בימין לא העלה בדעתו להמריד לסרבנות, לפרק את צה"ל, לפגוע במכוון בכלכלת ישראל או לחולל כאוס ברחובות. ההפיכה השיפוטית של אהרן ברק וממשיכיו מעכה וריסקה את הדמוקרטיה הישראלית, אבל איש בימין לא העלה בדעתו לטעון שההתנהלות הדיקטטורית של שופטי העליון יכולה להצדיק פגיעה מכוונת בביטחון המדינה, בכלכלה או בשגרת החיים של אזרחי ישראל. 30 שנים נשכנו שפתיים מול אינספור תכתיבים דורסניים של מערכת המשפט, ומול אפליה בוטה וגסה כלפי אנשי ימין באקדמיה, בתקשורת, בתרבות ובפקידות הגבוהה. אבל פעלנו לתקן את זה בצורה דמוקרטית בלבד. איש מאיתנו לא העלה בדעתו לפגוע במדינה. מנגד, בפעם הראשונה שהימין ניסה לצמצם מעט את הסמכויות שמערכת המשפט גזלה לעצמה, השמאל בחר במדיניות של אדמה חרוכה. הקפלניסטים הסיתו והמרידו לסרבנות, פירקו את צה"ל במכוון, ניסו לפגוע בכלכלת ישראל, חוללו כאוס ואלימות בכבישים וברחובות וקרעו את החברה הישראלית לגזרים. הם לא עסקו בשכנוע. הם פנו לבריונות, לסחיטה ולאיומים סטייל גובי פרוטקשן: או שהמועדון מתנהל לפי הכללים שלנו, או שהוא יישרף. זו אפילו לא הייתה סרבנות, וודאי שלא סרבנות מצפונית; זה היה חמור בהרבה: זה היה מרד וסחיטה באיומים של צה"ל ומדינת ישראל: או שתעצרו את החקיקה שנלחמתם עליה 30 שנה, או שבספטמבר לא יהיה לכם צבא. אז הימין עצר, ביטל 90 אחוזים מהרפורמה, עשה הכל כדי להגיע להבנות והסתפק בצמצום מינורי של עילת הסבירות - אם כל הדרד’ז. מהלך שלא היה מצמצם את סמכויות השופטים אפילו לא באחוז. ומה עשו בשמאל בתגובה? עצרו את הטירוף? הצחקתם את אהרן ברק. שיכורי כוח מהתבוסה שהנחילו לדמוקרטיה, הם החליטו לשרוף את המועדון בכל זאת. הם התעלמו מזה שהשופטים ימשיכו למנות את עצמם ולפסול כל דבר שלא בא להם טוב בעין. הם התעלמו מזה שהיועמ"שית תמשיך לחלק הנחיות לשרים. כל מה שצומצם מעט הייתה יכולתם של השופטים להשתמש בעילת הסבירות. יש להם עדיין אינספור עילות אחרות. ובקרקס של אהרן ברק וגלי מיארה המשפטנים בכלל לא צריכים עילות. הם יכולים להכריז על "מניעה משפטית" או על "קושי משפטי" שאינם נשענים על כלום מלבד אוויר חם. אבל הקפלניסטים רצו להראות לביביסטים מי בעל הבית. אז הם המשיכו להמריד לסרבנות ולחולל כאוס ברחובות עד שבאוקטובר באמת לא היה לנו צבא. זה האירוע. צד אחד ניאבק במסגרת כללי המשחק הדמוקרטי במשך 30 שנה. וצד אחד שרף את המדינה ופירק את צה"ל בשנייה הראשונה שהוא עמד לאבד אחוז מזכויות היתר שלו. זה מה שקרה פה. ולזה אהרן ברק רוצה להחזיר אותנו. כל מי שהיה שותף לפשע המתועב של הסרבנות, פירוק צה"ל והאיומים לפגוע בביטחון המדינה אם יעבירו חוק שהוא לא מסכים איתו, צריך לעוף מהחיים הציבוריים בבושת פנים ולחפש פינה להתחבא בה עד אחרון ימיו. אם החברה הישראלית חפצת חיים, אם אנחנו רוצים לוודא שאיש לא יעלה בדעתו לפגוע שוב בצה"ל ובביטחון המדינה, ארגון אחים לנשק ושותפיו צריכים להפוך לחבורת מצורעים שאף ישראלי הגון לא ירצה להיות קשור אליה, ולו בעקיפין, גם לא בעוד חמישים שנה.