ב-2 בינואר 2026, פרסם נדב אייל כתב באתר ynet שכותרתה: "ישראל פנתה לקטר ערב 7 באוקטובר כדי להגדיל את העברת הכסף לחמאס". בכותרת המשנה נכתב כדלהלן: "חשיפה: ממשלת ישראל לא הסתפקה בלחץ על קטר להמשיך את המימון לארגון הטרור. בספטמבר 2023 התקיימה פגישה חשאית בירושלים בין בכיר קטרי לבין נציגי ישראל. הבקשה: בהתאם לתביעת חמאס, להגדיל העברת כספים לרכישת דלקים - שהמכירה שלהם מימנה את המשך שלטונו ברצועת עזה". נדב איל ציין, כי "ראש השב"כ רונן בר, כמו גם קודמו נדב ארגמן, התנגדו אף הם להעברת כסף קטרי לחמאס", וכי "ההנחיה הזו [להסדיר את העברת הכספים מקטר לרצועת עזה] נעשתה גם בשל מידע ממערכת הביטחון שחמאס רוצה בשקט, ומנסה לסחוט את ישראל". [סימוכין1] ב-28 בספטמבר 2023, פרסמה סוכנות החדשות AP (כמצוטט על-ידי PBS) את הכתבה הבאה: ישראל פתחה מחדש את מעבר הגבול המרכזי לעזה עבור עובדים פלשתינים - והמתיחות נרגעה. ישראל פתחה מחדש ביום חמישי את אחד ממעברי הגבול המרכזיים עם רצועת עזה, כדי לאפשר לאלפי פועלים פלשתינים להיכנס לשטחה לראשונה זה למעלה משבוע - צעד שתרם להרגעת המתיחות בין ישראל למובלעת הפלשתינית. פתיחת המעבר נתפסה כסימן לנטרול ההסלמה, לאחר כשבועיים של הפגנות אלימות לאורך גבול הרצועה, שבמהלכן מפגינים פלשתינים השליכו מטעני חבלה ואבנים ושיגרו בלוני תבערה שהבעירו שדות חקלאיים בישראל. המחאה פרצה בגין המחסור במזומנים אצל הארגון החמוש חמאס ששולט בעזה על-רקע החמרת המשבר הפיננסי, שהביא אותו לקצץ בתחילת החודש כמעט בחצי את שכרם של פקידי הממשל האזרחיים שלו. המצב הכלכלי הקשה ברצועה והחרפת המשבר הפיננסי של חמאס, ששולט בעזה, לאחר שפרשנים פוליטיים תיארו את ההפגנות ליד גדר הגבול כניסיון של חמאס לסחוט ויתורים מישראל ומנותנת החסות הפיננסית של הארגון החמוש, קטר. בחמאס טענו כי הארגון מעולם לא עודד את ההפגנות, אך נתן להן למעשה הסכמה שבשתיקה. בתגובה למהומות בגבול תקף הצבא הישראלי מהאוויר במשך מספר ימים רצופים יעדים צבאיים של חמאס. לדברי גורמים רשמיים, מאמץ דיפלומטי מואץ בימים האחרונים, שכלל את מצרים, ישראל, קטר וחמאס, הוביל להבנות לא-רשמיות שנועדו להרגיע את המצב. גורם בעזה, שמקורב למגעים ודיבר בעילום שם משום שלא הוסמך להתראיין לתקשורת, אמר כי ישראל הבטיחה לחמאס שורה של ויתורים. צעדים אלה כוללים העלאת מכסת היתרי העבודה לפועלים מעזה על-ידי ישראל, הרחבת מרחב הדיג מול חופי עזה, ומתן אפשרות למובלעת [הפלשתינית] להגדיל היצוא של סחורות ולייבא ציוד לעזה. משרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיב מיידית לפניית כתבים בעניין ההבנות עם חמאס. רשות התיאום האזרחי של ישראל לענייני פלשתינים (מתפ"ש, COGAT) אישרה בליל רביעי כי מעבר ארז ייפתח מחדש, וכי יושבו על-כנם צעדים כלכליים נוספים - בתמורה לשקט. לאחר פתיחת המעבר, נראה כי הצד הפלשתיני בעזה עמד בחלקו בעסקה, כאשר מארגני ההפגנות הודיעו על השעיית ההפגנות היומיות [לאורך הגבול]. הם התחייבו לחדש את המחאה אם ישראל לא תמלא את התחייבויותיה. דובר חמאס, חאזם קאסם, בירך על הצעד הזה, ואמר כי סגירתו של מעבר הגבול הייתה ביטוי ל"עונש קולקטיבי". קאסם הוסיף, "זהו זכותו של עמנו ברצועת עזה לצאת ולהיכנס באופן חופשי". [סימוכין2]