ב-1 בינואר 2026, פרסם עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ כתבה שכותרתה: "בין האזהרות לנתניהו למחדל המודיעיני: פרידה מהבכיר באמ"ן שחזה את הסערה אך הופתע מהמבול".
בכותרת המשנה נכתב: "תא"ל עמית סער, ראש חטיבת המחקר באמ"ן ב-7 באוקטובר, התמחה בזירה הפלשתינית, אך החמיץ את תוכניותיו של סינוואר. מותו המוקדם נבע ממחלה קשה, אך גם לפני פרישתו קיבל על עצמו, בדומה לרוב הבכירים במערכת הביטחון, אחריות לאסון. זאת בניגוד לדרג הפוליטי שמאז עסוק בהתנערות ובהתחמקות מאשמה".
להלן קטע מהכתבה:
"בלילה ההוא באוקטובר היה סער שותף לכמה מההתייעצויות הלא פורמליות, אך לא היה על הקו בהערכת המצב הטלפונית שעשה אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן עם אנשי הפיקוד ונציגי שב"כ. הוא גם לא השתתף בשיחה המכרעת של הרמטכ"ל הרצי הלוי עם פינקלמן ועם ראש אגף המבצעים במטכ"ל, האלוף עודד בסיוק, שהסתיימה כשעתיים לפני שחמאס יצא למתקפה הרצחנית על מחנות צה"ל, יישובי העוטף ומסיבת נובה. בדיעבד הובן כי ההחלטה שלא להעלות איש מודיעין לשיחת הרמטכ"ל הייתה טעות. ועם זאת, גם סער וגם מפקדו, ראש אמ"ן אז האלוף אהרון חליוה, הודו שלא סברו אחרת מהקונצנזוס של אותן שעות". [
סימוכין]