מראות המלחמה המוצגים בתערוכה אינם מצטמצמים רק לחזית הדרום. הצילומים מתעדים מציאות רב-זירתית שכללה לחימה בלבנון, אירועים ביהודה ושומרון, ותקיפות טילים מאירן ומהחות'ים בתימן. לצד אלה, התערוכה אינה מהססת לעסוק במחיר האנושי הקשה - הן בחברה הישראלית והן במצב ההומניטרי בעזה, תוך הדגשת הלחץ הבינלאומי והשסעים החברתיים שהעמיקו.
הצלם כמתעד וכאוצר
אוצר התערוכה, איליה יפימוביץ', מתאר בטקסט האוצרותי שלו את התפקיד הכפול והמורכב של הצלם בתקופה זו. מצד אחד, הצלם כמתעד עצמאי של מציאות אכזרית במבט אישי, ומצד שני, התבוננותו כאוצר הבוחן כיצד רגעים אלו הופכים לחלק מהפסיפס של ההיסטוריה המקומית.
יפימוביץ' מדגיש כי בעידן של מהירות והפצה מיידית, עבודת התיעוד של צלמי העיתונות מקבלת משנה תוקף. הבחירות האמנותיות - זווית הצילום, התאורה והצבע - הן אלה שהופכות אירוע חדשותי חולף למסמך תיעודי בעל עומק, כזה המאפשר קריאה ביקורתית של המציאות גם שנים לאחר מכן.