שינוי מתקן חל מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים. בניסיון לקבוע מהי מוזיקה ישראלית, הפך כל סגנון חדש לחלק מהישראלי. אחת הדמויות שהשפיעה על תהליך ושינוי זה היא ז'קלין כהנוב (1979-1917). סופרת יוצאת דופן שגדלה במצריים בחברה רב רבותית, דגלה במהפכה הפמניסטית וברב תרבותיות. היא האמינה שיש למזג את העושר התרבותי, דתי ולשוני הקיים במזרחיות, "הלבנטינית" עם תרבות המערב שאנו מושפעים ממנה בארץ. היא דגלה ביצירת קשר מפרה ושוויוני בין תרבויות המזרח לתרבות המערב ובשימור תרבויות המקור היחודיות של המגיעים ארצה מכל התפוצות. בשנות התשעים של המאה הקודמת התפתחה מגמה ליצור מוזיקה אינטגרטיבית המורכבת משילובים ומיזוגים. חוברו מלודיות, מקצבים ועוד של מוזיקה מזרחית ומערבית ממקומות שונים ונעשה גם שימוש בכלי נגינה ממקומות שונים.

הוקמה התזמורת האנדלוסית שהביאה למודעות מוזיקה שהייתה במקור ליתורגית המבוססת על תפילות ותחינות ועל צלילים אנדלוסיים מצפון אפריקה. אחת הלהקות הפופולריות והמצליחות ביותר היא תזמורת ירשלים מזרח ומערב, בניהולו של תום כהן. בהופעותיה היא מגישה חומרים אותנטיים מבחינת כלי הנגינה, התלבושות, שפת השירה ועוד. היא לא מנסה לשווק מוזיקה מזרחית באריזה מערבית, אלא את המוזיקה "האמיתית". יחודה של תזמורת ירושלים מזרח מערב היא באופן הביצוע של היצירות והשילוב האותנטי של המנגינות המקוריות מהמקורות השונים. בתזמורת רב-תרבותית זו חברים מוסיקאים ומבצעים מדתות שונות. המנהל המוסיקלי תום כהן משלב מנגינות ממקורות שונים: יהודים, מוסלמים ונוצרים, מוזיקה פופולרית מהמאה ה-19 מאיטליה או מאמריקה הלטינית, פיוטים מהמאות ה-12 וה-13 בספרד, מוזיקה עממית מדברית ממרוקו ועוד.

במסגרת המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים, במת שוראקי לד ולדעת ניתנה סקירה תחת הכותרת: "מסע מוסיקלי בים התיכון עם תזמורת ירושלים מזרח מערב". בסקירה שנתנה ד"ר סימונה וסרמן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, ביום ג' 27.1.26, באולם נוירפר באוניברסיטה הפתוחה, היא לקחה את המאזינים למסע לחופי הים התיכון דרך השמעת קטעים מוסיקליים מהקונצרטים של הלהקה בעשרים השנים האחרונות. בקונצרטים אלה זכו שיריו של בניה ברבי, אחד הזמרים המובילים בישראל לעיבוד מחודש על-ידי מאסרו תום כהן שמחבר את חופי הארץ לחופי צפון אפריקה. לדברי המרצה "תום כהן מנסח שפה מוסיקלית חדשה שיש מאחוריה אמירה תרבותית-פוליטית-חברתית. מוסיקאים ישראלים בעלי זיקה למוזיקה ערבית או אנדלוסית עושים מחווה ליוצרים קנוניים בים התיכון", ביניהם אום כולתום ממצרים, על-ידי נסרין קדרי, כשברקע מנגנים נגנים קלסיים מערביים, חצאי ורבעי טונים והעיקר הם מנגנים מוזיקה באוניסון, לינארי - צליל אחד קווי. עבד'ל חאלים חאפז מלבנון - על-ידי זיו יחזקאל, פיירוז - מירה עווד, אלג'יריה ליוצרים של ראי אלג'יראי - ברי סחרוב ועמיר בניון. בהתייחסות לאיטליה, שר הפייטן אמיל זהירן שירי אהבה חילוניים עם זמרות האופרה דניאלה לוגסי ואינס מאסלחה. כמו-כן מוזיקאים ישראלים מארחים אומנים מארצות הים התיכון, לדוגמה אירוח גליקרייה מיוון ומחמט דאש מטורקיה. הפייטן שמעון סיבוני שר שירי אהבה עם זמר פלמנקו מספרד, והפסנתרן הקלאסי עומרי מור מאלתר לצד אמן פולק ממרוקו. שילובים מבורכים ומהנים היוצרים תמהיל צבעוני אותנטי ומרגש.