הליכוד פרסם בשבוע שעבר תמונה תוצרת בינה מלאכותית, בה נראו נפתלי בנט ויאיר לפיד חוגגים את הקמת הרשימה הערבית המשותפת. בנט הגיש תלונה למשטרה, אם כי קצת קשה לראות היכן העבירה הפלילית, והודיע שיפנה גם לוועדת הבחירות המרכזית – שלא ברור מה ביכולתה לעשות. אבל התקרית הזאת היא בהחלט איתות למה שצפוי לנו במערכת הבחירות הקרובה. תמונה כזאת כשלעצמה נראית כתעמולה מותרת והעברת מסר פוליטי לגיטימי. הבעיה היא, שה-AI מאפשר ליצור תמונות כאלו ברמה גבוהה מאוד ובכך להטעות את הציבור, כאילו מדובר באירוע אמיתי. בהעדר כללים ברורים ואכיפה נחושה שלהם, עלול שלא להיות שום גבול – והטכנולוגיה הזאת עומדת לרשות כולם. כל עוד לא יהיה זה פברוק בוטה מדי שחוסר הסבירות שלו יתגלה מיד, מדובר בסכנה אמיתית של השפעה פסולה על הבוחר ועל התוצאות.

טעימה ממה שעלול ה-AI לעשות, ניתן היה לקבל בבחירות לפרלמנט האירופי ביוני 2024, כפי שדיווח האיחוד האירופי. השפעתו לא הייתה משמעותית, אך ברור שכיום היכולות גדולות בהרבה – והן ימשיכו לגדול עד הבחירות בארץ. ה-AI יכול להגדיל את היעילות, השקיפות, שיעור ההצבעה והאמון בתהליך – אך גם ניתן לשימוש לרעה במסעות דיסאינפורמציה, מניפולציית בחירות והתערבות זרה, ובכך להשפיע על הוגנות ההליך, ציין האיחוד. ערב בחירות אלו זוהו לפחות 131 מקרים של שימוש בלתי מוצהר ב-AI במערכת הבחירות ברחבי אירופה, במיוחד מצד חמש מפלגות בצרפת, בלגיה ואיטליה. למעט כמה מקרים, "דיפ פייק" ברמה גבוהה לא בלט; ה-AI שימש ליצירת זיופים רכים, חיבור מלאכותי בין תמונות של פוליטיקאים או אירועים, ולמניפולציות בסרטונים ותמונות. AI הופעל גם במסגרת דיסאינפורמציה והתערבות של מדינות זרות (אליה נגיע מיד) ובמסגרת הוויכוח הפוליטי הפנימי, המשיך האיחוד. כמה מפלגות השתמשו בו כדי להפיץ מסרים מטעים (בלשונו הדיפלומטית של האיחוד), ורוסיה השתמשה בסרטוני "דיפ פייק" נגד פוליטיקאים אירופיים בולטים.

רוסיה ושלוחיה התערבו בבחירות לפרלמנט האירופי, קבע האיחוד, גם אם "למרות שהייתה עלייה במניפולציות מידע סביב הבחירות, לא אותרו אירועים רחבי היקף של דיסאינפורמציה או מניפולציות מידע". אבל אין לזלזל במה שכן אירע: שיעור הפרסומים הכוזבים בנוגע לאיחוד האירופי זינק מ-5% בינואר 2025 ל-15% בחודש מאי, ערב ההצבעה. המסרים הבעייתיים (שוב, בלשון דיפלומטית) נועדו להפחית את האמון בארגון ההצבעה או באמינות התוצאות, ועסקו בנושאים שבמרכז סדר היום כגון אוקראינה, שינויי האקלים וההגירה. הפעילות הרוסית התמקדה בהעמקת חילוקי הדעות במדינות האיחוד, באמצעות הפצת מידע כוזב או הצפת השטח בתכנים מפוברקים. טקטיקות אחרות היו הכפשת פוליטיקאים, זריית חוסר אמון וחתירה תחת מוסדות ציבור. בסך-הכל אותרו 42 מקרים של התערבות רוסית, אשר הלכה וגברה ככל שהבחירות התקרבו ואף נמשכה אחריהן. דפוס הפעולה לא היה חדש: יצירת תשתית ההתערבות זמן רב מראש, התקפות על תהליכים דמוקרטיים, התערבות מבוססת סייבר, זינוק בפעילות לפני פתיחת הקלפיות ומאמץ לאחר הבחירות לפגוע באמון בתוצאותיהן.

התערבויות זרות בבחירות התרחשו ברחבי העולם במשך עשרות שנים, כולל מצד ארה"ב וביתר שאת בהכרזות בוטות מצד דונלד טראמפ וממשלו. בשנים האחרונות הן גוברות מאוד, משום שכיום לא צריך לשלוח סוכנים חשאיים שיתנקשו במועמדים; אפשר לנהל מבצעי השפעה והטעיה מרחוק ובלא להותיר טביעות אצבעות, אפשר לפגוע במערכות ממוחשבות החיוניות להצבעה ולספירה. כמה דוגמאות אקטואליות: רוסיה וסין באוסטרליה ב-2025, רוסיה בבולגריה ב-2024, סין בקנדה ברציפות מאז 2019, הודו בקנדה ב-2022, ונצואלה בקולומביה ב-2022, רוסיה בצרפת ב-2022, טורקיה בגרמניה ב-2022 וב-2024, אירן בעירק ב-2025, רוסיה באיטליה ב-2022, רוסיה במולדובה ב-2024 וב-2025, סין בניו-זילנד ב-2017, בוליביה בפרו ב-2021, סין בפיליפינים ב-2025, רוסיה והונגריה בפולין ב-2025, רוסיה ברומניה ב-2024, רוסיה וסין בדרום אפריקה ב-2024, רוסיה בספרד ב-2023, סין בטייוואן ברציפות מאז 2012, רוסיה בטורקיה ב-2023, וכמובן – רוסיה, סין ואירן בארה"ב מאז 2016. אין שום סיבה להניח שזה לא יקרה לנו.

אלו הן רק מקצת מן הסכנות החמורות והממשיות המאיימות על הבחירות הקרובות לכנסת, בהן יוכרע גורלה של המדינה: לא רק האם היא תהיה יהודית ודמוקרטית, אלא גם האם תתקיים. אנו נתונים תחת שלטון בעל סממנים פשיסטיים מובהקים, המבצע עוד ועוד מהלכים שתוצאתם היחידה היא הרס הדמוקרטיה ויצירת רודנות. הם ניסו/מנסים להשתלט/להרוס על/את בתי המשפט, התקשורת החופשית, האקדמיה, הקולנוע, החברות הממשלתיות, המשטרה, השב"כ, המוסד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אפילו הספרייה הלאומית. הם סותמים את פיות מבקריהם בכנסת, בבתי המשפט ובתקשורת. הם עלולים לגייס לעזרתם את דונלד טראמפ. השלטון הנוכחי יעשה כמעט הכל, ואולי הכל, כדי לנצח בבחירות. דחייתן כמעט בלתי אפשרית, אלא אם בדרך פלא תפרוץ מלחמה כמה ימים לפניהן. אבל פגיעה בעקרונות היסוד – "בחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות" – אפשרית ברוב של 61 חברי כנסת (יש להם) ובנכונות לצפצף על בית המשפט העליון (יש להם). וגם אם לא יפגעו בעקרונות, יש אין-ספור דרכים לשבש את ההצבעה וספירת הקולות, ואיש אינו מבטיח שהם ישלימו עם תוצאות שיהיו לרעתם. מה שאנחנו רואים כעת הוא רק הזנב של ההתחלה של הקדימון. השקרים הבוטים. ההכפשות הגסות. האלימות ברחובות. רמיסת הכללים. תוסיפו לזה את יכולות ה-AI והסייבר, את היכולות של מי שהשלטון בידיו (שר הפנים הוא יריב לוין, המשטרה בידי איתמר בן-גביר) ואת הסכנה של התערבות זרה, והתוצאה היא מציאות אפשרית שכמותה לא חווינו.

מה אפשר לעשות? תפקיד חשוב יש ויהיה לכל מי שמבין את המשמעות של המשך השלטון הנוכחי ואת החובה להחליפו בקלפי. השקר מנצח כאשר האמת היא שחצנית או פחדנית: כאשר היא אומרת "מי זה בכלל שאענה לו" או כשהיא אומרת "לא כדאי להתחיל איתו". צריך להגיב. אסור לתת לשקר לשחק מול שער ריק. אם כל אחד יקדיש רק עשר דקות ביום למתן מענה ברשתות, התמונה עשויה להשתנות. וזכרו: בסופו של דבר, הבחירות הללו יוכרעו על כמה מנדטים לכאן או לכאן. צריך לשכנע כמה מאות אלפי ישראלים להצביע בעד מפלגות האופוזיציה. על מפלגות האופוזיציה מוטלת החובה לנהל מאבק סיזיפי ומרוכז נגד התופעות הללו, לאתר אותן ולהתריע עליהן. לפחות בתחום הזה, הן צריכות לתאם את פעולותיהן. אין כמובן טעם לצפות שהמשטרה תתערב; היא לא עושה כלום אפילו לבריונים העבריינים שמציקים בראש חוצות לפוליטיקאים, לעיתונאים ואמש לאהרן ברק. מה שמביא אותו לגוף החשוב ביותר: ועדת הבחירות המרכזית. הוועדה עצמה היא גוף פוליטי בו יש רוב לקואליציה. אבל יש לה מנגנון מנוסה של עובדי ציבור נאמנים, ועומד בראשה אחד האנשים הישרים ביותר שאני מכיר: המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג. הוא משרת ציבור מזה 45 שנה: רב-סרן בחיל-האוויר, עוזר ליועץ המשפטי לממשלה, שופט שלום, שופט מחוזי, שופט בעליון. וזה מעבר לאישיותו המרשימה וגדולתו כמשפטן. סולברג שומר המצוות ותושב גוש-עציון מתואר כשמרן, אך לאחרונה גם הוא קורבן של מכונת הרעל משום ש"העז" שלא לצאת נגד הנשיא יצחק עמית, עמד בראש ההרכב בנוגע להשתמטות החרדים והיה שותף לפסק הדין שביטל את הדחתה של גלי מיארה. לפני שלוש שנים הוא דחה על הסף ניסיון של הממשלה לקבל שנת כהונה חמישית. סולברג הבטיח לאחרונה, שהוועדה ערוכה להגן על טוהר הבחירות. גורל המדינה בידיו.