בשקט בשקט, עוד לפני פתיחת מערכת הבחירות הרועשת, פרצה מלחמה אחרת בזירה, יצרית ואכזרית לא פחות - בין ערוצי הטלוויזיה המובילים - 14 ו-12. לאחר כמעט עשור של "מלחמה קרה" והתעלמות, בחרו ב-12 להוריד את הכפפות. עורך החדשות שלהם @Yanivhelf עובד קשה לתקוף את 14 ברשתות. 12 גם הפיקו סרטונים ומנסים למתג את שדרני 14 כמפיצי שקרים. מה קרה? שני אירועים לדעתי, הראשון - חרם הפוליטיקאים מימין שלא להתראיין בערוץ 12 עד שהערוץ לא יתנצל בפני חיילי כוח 100 על שהציג אותם בעולם כאנסים, פוגע קשות. בלי מרואיינים קשה לעשות טלוויזיה מעניינת, אין את מי לתקוף, והרייטינג נפגע. האירוע השני מעניין אפילו יותר. לערוץ 12 נעלם הנרטיב המרכזי שהערוץ הוביל - החטופים ומשפחותיהם. הפיצול לנרטיבים שונים שבועות קצרים אחרי תחילת המלחמה נשברה הסולידריות, והמחאה חזרה לתקוף את הממשלה ולדרוש את התפטרותה וללכת לבחירות - "אתה הראש אתה אשם". התקשורת בישראל התפצלה לשני נרטיבים שונים לחלוטין ובחרה צד. ערוץ 14 בחר בקו של "עד הניצחון המוחלט" - לעודד את הלוחמים והממשלה להמשיך במלחמה עד הניצחון. הערוצים 12 ואיתו גם 13 ו-11 בחרו בנרטיב של משפחות החטופים - הם הפכו אותם למרכז השיח, ראיונות, כתבות, שידורים חיים מהכיכר ומשער קפלן בכל מוצ"ש. לבחירה בחטופים היה נופך פוליטי מובהק, המשפחות התבקשו לתקוף את הממשלה, ונעשתה סלקציה בין משפחות תתנגדות ממשלה שקיבלו מיקרופון לתומכיה. הטעות האסטרטגית והרייטינג אבל, לבחירה בחטופים הייתה סיבה נוספת. בתקשורת העריכו שטרגדית החטופים בעזה תלווה אותנו שנים כפצע פתוח. ובחרו בנושא גם נשק פוליטי נגד הממשלה וגם כלי לרייטינג ובנית הזדהות. הבחירה הזו התבררה כטעות. כל החטופים בבית, ולתקשורת נעלם הנרטיב המרכזי - אין חטופים, אין משפחות חטופים, אין שידורים מהכיכר, הטיעון המרכזי לתקוף את הממשלה נשמט מהם (זוכרים? קושמרו שתוקף את דרמר כל שבוע על 0 חטופים). והרייטינג ב-12 בסכנה בהתאם. אז, ב-12 החליטו לתקוף את היריב 14, במקום את הממשלה. כל איש אסטרטגיה ופרסום יגיד לכם שזה יגרום אפקט בומרנג הפוך. אבל הם לא מתאפקים. בהצלחה לשני הצדדים.