מצגי שווא והטעיית בית המשפט העליון חקירתה של בהרב-מיארה, ולו במסגרת עדות פתוחה, היא בבחינת צורך חיוני ומחויב המציאות המהווה תנאי בסיסי לניהול חקירה תקינה. אין זה סוד כי היועצת עמדה בקשר רציף בפרשה הנדונה עם הפרקליטה הצבאית הראשית, יפעת תומר-ירושלמי. בשמה של היועצת ובידיעתה הוגשו לבית המשפט העליון הודעות שנועדו להביא לדחיית עתירות שדרשו חקירה. במסגרת הודעות אלה הוצגו מצגים וקביעות בנוגע לעמדתה של בהרב-מיארה, לפיה יש לאפשר לפרקליטות הצבאית לחקור בעצמה מי הדליף מידע על חקירה פלילית בחשד לעבירת אונס לכאורה נגד עציר פלשתיני מצד חיילי מילואים בשדה תימן. כמו-כן, נכללו התחייבויות של היועצת לפקח על חקירת ההדלפה מהפרקליטות הצבאית, לצד קביעה כי למרות ביצוע פעולות מורכבות ומעמיקות, לא נמצא המדליף. מצגים אלה הוגשו לערכאות שעה שהיה ידוע לבעלי תפקידים בכירים כי תומר-ירושלמי היא המדליפה. בית המשפט העליון, שקיבל את עמדת היועצת, דחה את העותרים, אולם הפרשה התפרצה מחדש בעקבות חשיפת המדליפה בבדיקת פוליגרף אגבית. הפרקליטה המודחת, יפעת תומר-ירושלמי, הודתה במכתב רשמי כי היא זו שהדליפה את הסרטון לעיתונאי גיא פלג שפרסמו בערוץ 12.

סירוס החקירה על-ידי צמרת המשטרה בעקבות חשיפה זו נקלעה בהרב-מיארה לעין הסערה. עם פתיחת חקירת המשטרה, התערבות שר המשפטים יריב לוין והגשת עתירות נוספות, קבעו שופטי העליון כי היועצת ואנשיה מצויים בניגוד עניינים מוסדי ומובנה. לגבי היועצת וגורמים נוספים נקבע מפורשות כי עדותם עשויה להידרש, ולפיכך לא יוכלו ללוות את החקירה - עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת. למרות הצורך הדחוף והחיוני בקבלת גרסתה של בהרב-מיארה, נמנע ראש אגף החקירות והמודיעין (אח"מ) במשטרת ישראל, ניצב בועז בלט, מזימונה למתן עדות. חמור מכך: ניצב בלט התבטא כבר בראשית החקירה כי היועצת לא תידרש לחקירה, תוך שהוא מגדיר אותה כ"רגולטור" בלבד. בקביעה זו סירס בלט הלכה למעשה את היכולת המבצעית של גורמי האכיפה להגיע לחקר האמת. חקירת בהרב-מיארה, ולו בעדות פתוחה - גם אם בלט משוכנע כי אין שמץ של חשד כלפיה - דרושה ומתחייבת בשל מעורבותה הישירה בקבלת הדיווחים מתומר-ירושלמי ובשל ההודעות שהוגשו בשמה לבית המשפט העליון; הודעות אשר הובילו להטעיית בית המשפט ולדחיית העתירות. הדעת נותנת כי בנסיבות אלה, שמיעת גרסתה של היועצת חיונית ולו כדי לשמוע מפיה כי אכן הוטעתה או רומתה על-ידי הפרקליטה הצבאית הראשית. עדותה של בהרב-מיארה נדרשת כדי לבסס כדבעי את התשתית הראייתית לכתב האישום נגד תומר-ירושלמי.

החשש מפני "מלחמת עולם" משפטית אם כך, מדוע בכל זאת נמנע בלט - המצוי בקשרים קרובים עם בהרב-מיארה - מגביית עדותה? מדוע מתגייסים עיתונאים בכירים לגונן עליה מפני זימונה לחקירה? מדוע פצחו מקורביה בהכפשת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, שבידה הסמכות להורות על השלמות חקירה? ממה הם חוששים? גדולים וחשובים מבהרב-מיארה מסרו עדות בחקירות פליליות: אהרן ברק העיד בפרשת בראון-חברון בעודו מכהן כנשיא העליון; הנשיאה מרים נאור מסרה עדות בפרשת אפי נוה והשופטת אתי כרייף. בכירים רבים נדרשו למסור עדות פתוחה כדי לסייע לגורמי החקירה להגיע לחקר האמת. וכאן, מנהלים מלחמת עולם כדי למנוע ממנה למסור גרסה. ההתנהלות הזו מעלה חשש כבד שמא בהרב-מיארה נמנעת ממסירת עדות במשטרה מחשש שיבולע לה. בעוד שבהודעה לציבור הציגה טיעון כללי של "לא ידעתי ולא שמעתי", הרי שהיא ושלוחיה עושים כמעט הכל כדי להימנע מעדות שעלולה להפליל את תומר-ירושלמי ולחזק נגדה את סעיפי האישום. נשאלת השאלה: האם מיארה ושלוחיה פועלים כך כדי לסייע לתומר-ירושלמי להיחלץ או לצמצם את האישום נגדה; או שמא מדובר בחשש שתומר-ירושלמי תשיב מלחמה שערה ותחשוף מה באמת נאמר בינה לבין היועצת המשפטית לממשלה.