ביום רביעי 18 באוגוסט 1954 התארחו עשרות צעירים בוגרי תיכונים בעיקר מאזור חיפה ועמק יזרעאל בבסיס חיל-האוויר ברמת דוד, שמפקדו היה אז אל"ם עזר ויצמן. מטרת הביקור להכיר לצעירים העומדים לפני תחילת שירותם הצבאי את החייל ואת מטוסיו ולעודדם להתנדב לקורס טייס ולמקצועות הטיסה השונים. בין השאר הוזמנו הצעירים לצפות במפגן אווירי - מופע אירובטיקה של טייסת 101 בבסיס רמת דוד. הצעירים האורחים הושבו על טריבונה במתחם הבסיס מצפים לתחילתו של המפגן. אתר "מרקיע שחקים" יודע לספר כי בשעות הצהרים המריאו שלושה מטוסי מוסטנג לביצוע תרגילי האירובטיקה ולא ארבעה כמקובל וזאת מפני שבאותו רגע לא היה טייס פנוי למטוס הרביעי. הוביל את המבנה הטיס סגן עמרי אריאב, טייס ותיק מראשני טייסי חיל-האוויר. את מטוס המוסטנג השני הטיס הטייס סגן יצחק זלינגר ואת המטוס השלישי-יעקב אגסי, אז טייס קרב בטייסת 101 ולימים מדריך טיסה אגדי ומפקד בסיס רמת דוד. השלישייה ביצעה מספר נסיקות ו"לולאות" לעיני האורחים הצעירים שישבו על הטריבונה. במהלך ביצוע פעלולי האקרובטיקה התנגשו שני מטוסי מוסטנג זה בזה. כתוצאה מההתנגשות שני המטוסים צללו מטה והתרסקו ליד מושב כפר יהושע. האחד בשדות הכפר והמטוס השני עם טייסו עמרי אריאב נפל בשטח החצר האחורית בסמוך לרפת של משק יונה בן-נר ממייסדי כפר יהושע, אביו של הסופר יצחק בן נר. שני טייסי המטוסים עמרי מואב ויצחק זלינגר נהרגו.

בראיון שערך אבי משה-סגל אוצר וחוקר תולדות התעופה בישראל עם הסופר והמחזאי יצחק בן-נר והמופיע ביוטיוב (צילום ותיעוד פלג לוי) מספר יצחק בן- נר שהיה אז בן 17 כי הוא זוכר היטב את אירוע התרסקות המטוס בחצר משק בית הוריו בכפר יהושע, אם כי לא היה עד לו, שכן באותה עת היה ב"חופשה השנתית" אצל דודו בגבעתיים בשכונת בורוכוב. יצחק חזר לכפר יהושע יום יומיים אחר האירוע. כולם היו נרעשים מהאסון. בן נר מספר בראיון עם אבי משה סגל, כי אביו יונה בן-נר, נטע סביב המקום בו פגע המטוס בקרקע מעגל של ברושים ובכל שנה נערך שם טקס אזכרה צנוע משפחתי בהשתתפות בני משפחתו של עמרי אריאב וחברים. היו עולים אל עיגול הברושים, קוראים משהו, מעלים זיכרונות ומתפזרים. בן נר מספר כי האירוע ליווה את נעוריו ובכל פעם שהיה יוצא לשדות ולעבודה כלשהי היה רואה את העיגול הזה ועלה זיכרון האירוע.

שני הטייסים ההרוגים עמרי אריאב ויצחק זלינגר היו מלח הארץ. עמרי אריאב נולד ב-28 בספטמבר שנת 1927 בעין חרוד לדוב וברוריה אריאב והיה ככל הידוע עמרי הראשון בארץ ונקרא ע"ש עמרי מלך ישראל. אביו דב אריאב היה מראשוני קיבוץ עין חרוד ובשנים 1952 ל-1955 כיהן בתפקיד ראש ועדת העירייה בבית שאן (ראש מועצה ממונה). באתר "יזכור" מספרים כי עמרי מילדותו התבלט בעצמאותו, במחשבותיו ובהליכותיו. ניחן בנפש אצילה והיה אהוב על כל מכריו. למד בבית-הספר המשותף לעין-חרוד ותל-יוסף ועם סיום לימודיו בגיל 17 התנדב לבריגדה היהודית ושהה באירופה לרגל שירותו. עם שחרורו חזר למשק ועבד בדיר. בשנת 1948, בתוך מלחמת העצמאות התגייס לחיל-אוויר והשתתף בקורס טייס מס' 2 - הראשון בארץ. בתום הקורס, בדצמבר 1950 הוסמך כטייס קרבי בצה"ל. הוא נשא לאשה את חברתו ציונה עזריאלי מורה במקצועה אף היא בת קיבוץ עין-חרוד. בשל הפילוג בקיבוץ עין חרוד (הפילוג בקיבוצים בשנות ה-50, א.א) עברו השניים, עמרי וציונה לקיבוץ כברי, שם נולד ביוני 1954 בנם ירום אריאב לימים מנכ"ל משרד האוצר. כחבר בקיבוץ כברי הועסק עמרי כטייס ריסוס בחברת כימאויר" אך כעבור שנתיים שב לחיל-האוויר לשירות-קבע. כאמור, ב-18 באוגוסט 1954 נהרג בעת במפגן אווירי בבסיס רמת דוד והובא למחרת למנוחות בבית העלמין עין חרוד מאוחד. בן 26 היה בנופלו. הותיר אחריו את רעייתו ציונה ובנם ירום בן החודשיים. לימים תינשא ציונה לחבר הפלמ"ח שי קיפניס בנו של המשורר והסופר לוין קיפניס. באוקטובר 1957, כך אני קורא בעיתון "דבר", נפתח בבית שאן במבנה אבן מול בניין המשטרה בית תרבות ע"ש עמרי אריאב הנקרא "בית עמרי". מעניין אם קיים עדין.

הטייס השני שנהרג בתאונה במפגן האווירי יצחק זלינגר נולד ב-1932. בנם של אברהם ובלומה. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "גאולה" בתל אביב. התמסר לסוגי ספורט שונים ובעיקר לכדורסל. אביו, אברהם זלינגר היה ממיסדי אגד ומייד לאחר שסיים את לימודיו - בטרם מלאו לו 18 - התגייס לצה"ל ביולי 1950 ועבר בהצלחה את קורס הטיס ובשעה שענדו לו את כנפי-הטייס לא היה גבול לאושרו. הדריך בבית-ספר לטיס של חיל-האוויר. שלוש שנים שירת כטייס. שנה לפני נופלו החל ללמוד אווירונטיקה בטכניון. נהרג כאמור ב-18 באוגוסט 1954 והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. בן 22 היה בנופלו.