X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   יומני בלוגרים
סמי פנקס [צילום: באדיבות המצולם]
המסע של סמי פנקס
בין הכינור לצנחנים
פנקס, אב לשלוש בנות וסב לארבעה נכדים, המגדיר את עצמו כ"סבא אוהב ומפנק", לא מתכנן לעצור את פעילותו המסע של סמי פנקס - מהכינור ברמת הטייסים ועד לטונות הכרוב בשדות - הוא עדות חיה לכך שרוח ההתנדבות והצורך בקהילה אינם פוקעים עם הגיל
סיפורו של איש הציבור הוותיק מכוכב יאיר, שגדל בבית מוזיקלי והפך למרדן "סלוני", משקף את ההיסטוריה הישראלית; מהפשרות הכואבות של רעייתו צילה בבאר שבע ועד להנהגת סיירת גמלאים בת 80 פלוס שמצילה את החקלאות הישראלית: "אני איש של אנשים, זה ממש בדמי".
"הפרישה לגמלאות לא מצאה אצלי בית": סמי פנקס והחלוציות החדשה בשדות הקטיף
בשעה שש וחצי בבוקר, כשמרבית תושבי כוכב יאיר עוד שקועים בשינה, סמי פנקס כבר נמצא ב"מרכז האתגרי" ביישוב, ממתין ליד אוטובוס מלא גמלאים. היעד אינו טיול פנאי, אלא משימה חלוצית בשדות השפלה, הנגב או הצפון. פנקס, בן 76, מנהל המתנ"ס והקאנטרי קלאב היישובי לשעבר, הפך עם חבריו המתנדבים את הקטיף החקלאי לקבוצה חברתית תוססת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
שורשים: מניצולי בולגריה ועד ה"חברה הסלונית"
סמי נולד ב-1949 במחנה עולים בחיפה, בן לניצולי שואה מבולגריה. אביו ז"ל, מוזיקאי מחונן ששימש ברכש הביטחוני של המדינה הצעירה, היה דמות דומיננטית בחייו. המשפחה השתקעה בשכונת רמת הטייסים בתל אביב, שם שימש האב כמורה לנגינה והקים תזמורת נוער שחיברה בין ילדי השכונה לשכבות המבוססות יותר של רמת חן. "זה היה מדהים", נזכר פנקס, "ילדים מכל הרקעים ניגנו יחד". הוא עצמו ניגן בכינור במשך שמונה שנים, לצד נגינה על גיטרה ומפוחית.
בתיכון החלה לבצבץ רוח המרד שלו. פנקס היה פעיל בצופים ובנוער העובד והלומד, אך זכור במיוחד כמי שהנהיג את ה"חברה הסלונית" בבית הספר. בפורים ארגן להקה שניגנה מוזיקה לריקודים סלוניים - דבר שהיה אסור אז במוסד. כשמנהל בית הספר הפסיק את המסיבה, פנקס נשלח למשרדו לשבועיים. "ישבתי שם כמו מומיה מהבוקר עד הצהריים, הוא לא דיבר איתי כלל", הוא מספר בצחוק. לצד זאת, בלט כספורטאי מצטיין כרץ למרחקים ארוכים, ובשל כך לא סולק מבית הספר.
מגויסים בכל גיל [צילום: באדיבות המצולמים]
הצנחן והפשרה הגדולה של צילה
עם גיוסו, התנדב פנקס לגדוד 890 של הצנחנים, מתוך שאיפה לשירות "מאתגר". הוא השתתף במלחמות ישראל: ההתשה, יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה, ואף נפצע קלות כשעלה על מוקש. קשריו עם חבריו לנשק נשמרו לאורך 50 שנה, והוא אף מארגן עבורם טיולים משותפים, התנדבויות ומפגשי "פרלמנט" קבועים בביתו.
לאחר הצבא ירד פנקס לבאר שבע ללימודי מדעי ההתנהגות וכלכלה, וכיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה. המעבר לדרום היה כרוך בוויתור עצום מצד רעייתו, צילה, תל אביבית שורשית. "הורדתי את אשתי בלילה כדי שלא תראה את חולות המדבר", הוא משחזר בבדיחות, "בשנות השבעים לא היה שם הרבה". עבור צילה, המציאות הייתה קשה. "הוא פרח ולי היה קשה. מאוד קשה", היא מספרת על השנים שבהן גידלה את בנותיהן לבד, בזמן שסמי שהה במילואים ממושכים ועבד בשעות לא שגרתיות. "בלי משפחה... עולה ויורדת עם קניות ותינוקת ביד", היא נזכרת בכאב.
ב-1988 עברו לכוכב יאיר. צילה, שראתה תחילה רק את האבק והבנייה, אמרה: "מהפח אל הפחת". רק לאחר ביקור נוסף ביום גשום, כשהבחינה בגגות האדומים, השתכנעה להישאר. כאן בנו את ביתם, ומאז ועד היום.
כתום בעיניים שמח בלב [צילום: באדיבות המצולמים]
עיקר עיסוקו של פנקס היה בתרבות פנאי ונופש. לצורך כך הקים חברה העוסקת בניהול, הקמה וייעוץ לפרויקטים בתחום הפנאי - קאנטרי קלאבים, בריכות שחייה ומרכזים קהילתיים. הוא שימש כמנכ"ל החברה ההסתדרותית למרכזי תרבות וספורט, המפעילה רשת של 16 סניפי ספורט ומרכזי שיט ימי בשדות ים.
פנקס כיהן כחבר מועצת היישוב בשנים 1998-1993, והוביל יחד עם צוות היגוי ששימש כוועדת ספורט את שדרוג בריכת השחייה הקיצית ביישוב, הפיכתה לבריכה מקורה ובהמשך אף יזם, עם ראש המועצה המכהן, את השלמת מבנה המתנ"ס הכולל את משרדי המתנ"ס וחדר הכושר. בכך הפך המקום לקאנטרי קלאב יישובי המהווה מוקד לפעילות חברתית-קהילתית - "לב המקום".
מיזם ה"קטיפים": כשהגיל הופך ליתרון
הפרק המשמעותי ביותר בחייו כיום הוא מיזם ה"קטיפים", שנולד מהצורך להציל את החקלאות הישראלית לאחר 7 באוקטובר. המיזם פועל בשיתוף פעולה בין ארגון "לקט ישראל", האחראי על גיוס מתנדבים, לוגיסטיקה וליווי קבוצות (באמצעות מורי דרך), לבין המתנ"ס המקומי. מורת הדרך אלונה גלבוע, תושבת היישוב, ועינב רוזנבלום, רכזת הגמלאים, מתאמות מול לקט ישראל את מועדי ההתנדבות ומיקומם, וסמי עצמו משמש כנציג המתנ"ס ואחראי לארגון ולקשר בשטח.
הפנים היפות של הכוכב [צילום: באדיבות המצולמים]
הנתונים שמציגה "סיירת הגמלאים" של כוכב יאיר-צור יגאל מרשימים את החקלאים. "בניגוד לקבוצות נוער שבאות לשחק אנחנו באים לעבוד", קובע פנקס. הגרעין הקבוע מונה כ-40-30 מתנדבים, כ-75% מהם נשים. המדהים מכל הוא הגיל: בקבוצה חברים מתנדבים מעל גיל 80. "יש כאלה שממתינים בקוצר רוח ליציאה להתנדבות ומשכימים קום לפני היציאה ב-06:30 בבוקר", הוא מספר. ביום קטיף אחד במושב קלחים, צוות של 16 איש בלבד הצליח לארוז 11.5 טון של כרוב וכרובית - הישג מרשים בכל קנה מידה.
יותר מקטיף: קהילה, בישול וסלט כרוב
המיזם הפך במהירות למנוע חברתי עבור הגיל השלישי. הקבוצה, המכונה "מתנדבי כוכב יאיר-צור יגאל", הפכה למארג חברתי הכולל מפגשים משותפים וקבוצת וואטסאפ תוססת להחלפת חוויות ומתכונים. עד כה ביצעה הקבוצה 17 התנדבויות ביישובי העוטף, בצפון ובבסיסים צבאיים.
הלכידות הזו הגיעה לשיאה בערב קולינרי חגיגי בסגנון "פוטלאק", שבו כל מתנדב הביא מנה שהכין מהתוצרת שנקטפה. "סלטים, כרוב, כרוביות, פשטידות, מנות מתוקות ועוד - כמיטב הקולינריה. זה היה מדהים וטעים, הכל תוצרת כחול-לבן", מתאר פנקס, שבעצמו גילה משיכה למטבח בשנים האחרונות. הפעילות הזו מעניקה שלושה דברים: עיסוק משמעותי בסיוע לחקלאים, עשייה לנשמה ומרקם חברתי-קהילתי המפחית בדידות. בהזדמנות זו קורא סמי פנקס לתושבים נוספים להצטרף למיזם החלוצי והחשוב.
"הגיע הזמן שינוח"
למרות ההתלהבות, צילה, רעייתו, העוסקת כיום באומנות ופיסול בבטון, מביטה על המרוץ הבלתי פוסק שלו בדאגה מהולה בהערכה. "אני חושבת שהגיע הזמן שהוא ינוח. יותר מדי הוא עושה", היא אומרת בכנות, אך מודה: "אם הוא מפסיק - אנחנו רבים. עדיף שילך לקטיפים שלו, זה עושה לו המון נחת".
כשהוא נשאל על הדור הצעיר, הוא מצביע בגאווה על בני הנוער ביישוב, שמרביתם פעילים בתנועות הנוער - בצופים ובבני עקיבא - ומקיימים התנדבויות שונות בקהילה, לצד אימוני כושר לקראת גיוסם לצה"ל, בעיקר ליחידות קרביות ולשירות משמעותי.
פנקס, אב לשלוש בנות וסב לארבעה נכדים, המגדיר את עצמו כ"סבא אוהב ומפנק", לא מתכנן לעצור את פעילותו. המסע של סמי פנקס - מהכינור ברמת הטייסים ועד לטונות הכרוב בשדות - הוא עדות חיה לכך שרוח ההתנדבות והצורך בקהילה אינם פוקעים עם הגיל, אלא רק משנים את צורתם.
קטיף של חיוכים [צילום: באדיבות המצולמים]
Author
עיתונאי | דוא"ל
עיתונאי, ויקיפד (כותב ערכים בויקיפדיה).
תאריך:  25/03/2026   |   עודכן:  25/03/2026
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נפתלי ברזניאק
הבוקר, ה"בום" שנשמע כדקה וחצי לאחר האזעקה, היה חזק ומהדהד עד כדי כך שהיה ברור שהוא נחת בקרבת מקום מגוריי    מייד התקשרתי לבתי, קולות הבכי שלה, וברקע צפירות האמבולנסים והמשטרה, הבהירו לי שהיא נמצאת בלב התופת
ערן שישון
האמריקנים זקוקים לתמונת ניצחון כדי לצאת, בעוד האירנים נחושים להשיב להם בהשפלה. ללא נוסחה לוליינית שתאפשר לשני הצדדים "לרדת מהעץ", המלחמה תימשך    הבעיה היא שאת הסיבוב הנוכחי מול חיזבאללה התחלנו מאותה נקודת הדשדוש שבה הסתיים הסבב הקודם
שאנקה אנסלם פררה
סגירת מצר הורמוז הקפיצה את הכנסות הנפט    המלחמה במפרץ מממנת את הפלישה לאוקראינה    רוסיה בונה ארכיטקטורה כלכלית עוקפת סנקציות    ניצול משבר הדשנים לטובת עסקות ברובל וביואן
חן מחלב
פסח בפתח: לפני שאתם מטפסים על סולם כדי לנקות או כדי לצבוע כדאי שתיישמו את הוראות הבטיחות של מומחי מכון התקנים
דליה הקר אוריון
האומניות מציגות עבודות המתייחסות למציאות ודמיון, שכל ורגש, הווה ועבר ומדגימות אפס קצהו של כוח היצירה הנובע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il