תהליך זה שבר את המבט המחפצן של גברים על נשים. עירום שצולם על-ידי נשים היה שונה מזה שצולם על-ידי גברים; הוא נבע מכוח נשי ולא היה מבוסס על חולשה וסבילות. נשים בחרו לצלם באור טבעי החושף את המראה האמיתי של הגוף, הן היו מתריסות יותר ולא ענו בהכרח על אידיאל היופי שהיה מקובל עד אז. ראוי לשים לב שבתקופה שבה החלו לצלם חלוצות הצילום - בין מלחמות העולם - התערערו תפיסות מקובלות עקב האכזריות של מלחמת העולם הראשונה ונשברו המחיצות בין החיים לאומנות.
מבין הצלמות פורצות הדרך ראוי להזכיר במיוחד את מריה אוסטריה, שתיעדה את אירופה המשתנה משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד 1975. היא עסקה בצילום דוקומנטרי וחברתי ותיעדה את תחום האומנות. היא צילמה דיוקנאות של מפורסמים כמו מריה קאלאס, מרתה גרהם, איגור סטרבינסקי, תומס מאן,
ברטולד ברכט ויהודי מנוחין. אחת הסדרות המשמעותיות שלה היא זו של צילום בית אנה פרנק, אותה תיעדה בהזמנת במאי אמריקני. תערוכה זו מראה שוב את התפקיד החשוב של הצילום כמתעד.