שלושה שופטים של בג"ץ התכנסו בשבת קודש, שבת יהודית, וקבעו כי הזכות לחופש ביטוי גוברת על מעמדה של השבת בעולמו של העם היהודי. היו אלה השופטים הנאורים יצחק עמית, חאלד כבוב ויחיאל כשר שהחליטו במחי החלטה אווילית ברשעותה ומרושעת באיוולתה לשנות סדרי בראשית. שופטים אלה התכנסו בשבת קודש, מפאת "פיקוח נפש" מניפולטיבי, כדי לקבוע הלכה ולאפשר הפגנות בישראל בעת מלחמה, הפגנות של 600 איש במקום 150 איש, כפי שסבר פיקוד העורף.
יצחק עמית, חאלד כבוב ויחיאל כשר מחקו במחי החלטה שערורייתית את אחד מיסודות האמונה היהודית מאז מעמד הר סיני ועד היום. החלטת עמית, כבוב וכשר התעלמה מחשיבות השבת לעם ישראל, המהווה הצהרה מעשית על בריאת העולם על-ידי בורא עולם בששת ימים תוך קידוש היום השביעי כיום מנוחה.
השופטים מחקו בלי להניד עפעף את ההצהרה הזו רק כדי לאפשר לשש מאות מפגינים לצווח ככרוכיות בקולי קולות בכיכרה של עיר בעת מלחמה קיומית של ישראל כנגד העמלק האירני של דורנו, נגד ממשלה נבחרת. החלטת כבוב וחבריו היא בזיון ואות קין למושג "הדמוקרטיה". זו אינה דמוקרטיה, זהו זיוף אורווליאני עלוב של מהותה האמיתית של דמוקרטיה.
כבוב וחבריו חיללו שלא לצורך את שבת קודש בעיצומו של חג הפסח, חג החרות, שמסמל את היציאה מעבדות מצרים. עמית, כבוב וכשר פגמו ביום השבת, יום המנוחה המיועד להתעלות רוחנית, רק כדי לאפשר לחבורת מפגינים לסכן את הציבור בעת מלחמה. השופטים הפכו את יום השבתון ליום של התחשבנות פוליטית.
הם הפכו את השבת, השקולה כנגד כל המצוות, למרמס בפני הזכות לחופש ביטוי. אוי לה לאותה זכות כוזבת שגברה על השבת. "וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨לֶךְ אִ֜ישׁ מִבֵּ֧ית לֶ֣חֶם יְהוּדָ֗ה לָגוּר֙ בִּשְׂדֵ֣י מוֹאָ֔ב ה֥וּא וְאִשְׁתּ֖וֹ וּשְׁנֵ֥י בָנָֽיו". אלה שופטיו של הדור אשר שופט את שופטיו.