אמל נוצר באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת כזרוע צבאית של "תנועת המקופחים" השיעית, אותה ייסד המנהיג האגדי של השיעים בלבנון, מוסא א-צדר. א-צדר היה איש דת ממוצא לבנוני שהגיע מאירן ותרם משמעותית לשיפור מצבה ומעמדה של העדה השיעית בלבנון. בתחילת דרכו היה שוחר שלום והשיג את מטרותיו על-ידי תנועת מחאה עממית, הפגנות וקשרים פוליטיים שיצר בלבנון. אך לקראת מלחמת האזרחים ב-1975 הבין א-צדר כי השיעים חייבים להקים גוף צבאי שיגן על העדה מפני ארגונים חמושים בלבנון ונגד ישראל. א-צדר קיבל חסות מסוימת מנשיא סוריה חאפז אל-אסד, ממנו זכה לחימוש. אמל הוקם במקור כגוף שמטרתו להגן על העדה השיעית, בשונה מחיזבאללה שהוא ארגון התקפי שהציב לעצמו שתי מטרות: להיות כוח דומיננטי בלבנון ולאיים על ישראל. א-צדר, שהיה נערץ בקרב השיעים, זכה לכינוי "אִימַאם" (מנהיג רוחני). הוא נחטף בעת מסע בלוב באוגוסט 1978 ומאז נעלמו עקבותיו והוא נחשב לקדוש בעדה.

אחרי היעלמותו של א-צדר, קיבל את הפיקוד על אמל מזכירו נביה ברי, עו"ד חילוני בעל שאיפות פוליטיות. העדה השיעית שילמה מחיר כבד על המלחמה בין פתח לבין צה"ל בדרום לבנון. כיום מתביישים השיעים להודות בעובדה שהם קיבלו את פלישת צה"ל לדרום לבנון ב-1982 בשמחה ונשמו לרווחה אחרי סילוק מחבלי פתח מכפריהם. כאשר ניסו הפלשתינים לחזור לדרום לבנון נלחם נגדם אמל ("מלחמת המחנות" 1986-1985), והרג יותר מאלפיים מחבלים מהתנועה הפלשתינית.

בפרבר הדרומי של ביירות ובמרכז השיעי בבקעת הלבנון באזור בעלבכ במזרח לבנון, הוקם ע"י אירן ארגון שיעי חדש - "חיזבאללה" (מפלגת האל). הוא הציג אידיאולוגיה שונה, הרבה יותר קיצונית מזו של אמל. חיזבאללה הוקם ע"י אירן ב-1982, בה התחוללה מהפכה איסלאמית שלוש שנים קודם. הארגון החדש היה הרבה יותר אטרקטיבי לצעירים השיעים בלבנון. אמל איבד את מנהיגו הכריזמתי "האימאם" א-צדר, ונתפס כארגון הגנה פסיבי השייך לעבר. חיזבאללה קרא למאבק נגד ארה"ב וישראל, וזכה ליוקרה רבה אחרי הפיגועים הקשים נגד מטה המרינס בביירות (אוקטובר 1983, 241 חיילים אמריקנים נהרגו) ומפקדת צה"ל בצור חמישה ימים לאחר מכן (60 הרוגים, מהם 28 ישראלים). עליית כוחו של חיזבאללה על חשבון אמל הביאה למלחמה עקובה מדם בין שני הארגונים ("מלחמת האחים" 1990-1988 כ-2,500 הרוגים). למרות יתרונו המספרי של אמל, הוא נכשל במלחמה כי חיזבאללה זכה לתמיכה ולהדרכה צמודה מ"משמרות המהפכה" האירנים. ב-1990 הושגה הפסקת אש בתיווכן של שתי פטרוניות הארגונים - סוריה ואירן. מאז, הוחלט על "חלוקת עבודה" בין הצמד השיעי: חיזבאללה הוא גוף צבאי ואמל ארגון פוליטי. אמל התפרק מנשקו ונביה ברי שימש כיו"ר הפרלמנט, תפקיד בו הוא מכהן עד לימינו. אלא שחלוקת העבודה לא נשמרה באדיקות במשך השנים. חיזבאללה הכניס נציגים לפרלמנט ושני שרים לממשלה, ואמל הקים מספר כוחות קטנים כסיוע לחיזבאללה, בעיקר לשיטור פנימי ביישובים השיעים - "א-דִפַאע אל-מַדַני" (ההגנה האזרחית) ותנועות צופים, המכינות ילדים להיות לוחמים. במלחמת לבנון השנייה 2006 דווח על מספר קטן של הרוגים מפעילי אמל בדרום לבנון.

נראה כי תהליך הקאמבק המשמעותי של אמל כגוף לוחם החל ב-2021. ביום השנה לציון היעלמותו של א-צדר, הכריז נביה ברי כי ארגונו צריך להתגייס למען פלשתין ולהתמודד עם האויב בגבול עם ישראל. הוא נשא נאום תוקפני נוסף ביום השנה של 2022 והוסיף כי "הג'יהאד של ארגוננו יתקיים לצד המאבק של חיזבאללה להגנת גבול לבנון". הקאמבק לא היה מילולי בלבד. בספטמבר 2021 התקיים תרגיל צבאי ראשון מסוגו של אמל, תחת השם "א-רֻעְבּ אל-אַעְזַם" (האימה הגדולה), באזור נבטיה בדרום לבנון. התרגיל כלל בעיקר ג'יפים וטנדרים ונשק קל. מאז נערכו אימונים של כוח מבצעי של אמל בשם "כוח עַבַּאס" שתועד ברשתות החברתיות. האימון של אמל עורר חשש בלבנון מהופעתו של כוח נוסף שיחזק עוד יותר את שליטתה הצבאית של העדה השיעית במדינה.

מאז פרוץ המלחמה בעזה גויסה הזרוע הצבאית של אמל למלחמה בדרום לבנון. פעילי אמל מתפקדים ככבאים לשריפות ומגישים סיוע רפואי לפצועי חיזבאללה. אמל מסייע בעיקר בעורף בפעילויות בתוך הכפרים השיעים. בעיר צור הקים אמל מרכז לקליטת פליטי מלחמה. פעילי הארגון ברשתות החברתיות מזדהים עם המחבלים בעזה ומתגאים בעובדה שגם הם חטפו בעברם את הנווט רון ארד ב-1988. הם לא מציינים את העובדה שחטיפתו בוצעה ע"י חוליה שפרשה מאמל ושיתפה פעולה עם חיזבאללה. ב-13 בנובמבר התקיימה הלוויה ענקית בעיירה נבטיה ל"שהיד בדרך לירושלים" הראשון של הארגון מחוליית עבאס. האירוע היה הפגנת עוצמה של אלפים מתומכי אמל שהרימו את דגליה הירוקים. חשוב לציין, כי בהלוויה לא הונף אף דגל צהוב אחד של חיזבאללה. רבים מהמשתתפים נשאו תמונות של ה"אימאם הנעלם" מוסא א-צדר. לפי סרטוני אמל, יש להם טילי נ"ט בנוסף לנשק קל והם מצוידים גם באופנועים. בסרטון אחד נראית גם יחידה מיוחדת ללחימה בתנאי שלג. ב-18 בנובמבר חלה התפתחות נוספת, כאשר נטל אמל אחריות לירי טילי נ"ט על ישראל. אמל במתכונתו החדשה כבר אינו ארגון ההגנה הגדול ששלט בדרום לבנון בשנות ה-80, אלא מיליציה חצי אזרחית וחצי צבאית, הכפופה לחיזבאללה. אין לאמל חסות סורית כמו בעבר, על כן הוא תלוי באירן בדיוק כמו חיזבאללה בנשק ובמימון. הלחימה של הצמד השיעי דומה במעט לשיתוף הפעולה של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, העובדים יחד ב"חדר המבצעים המשותף". אך לאמל יש מורשת נפרדת וחבריו אינם שוכחים שהם היו פעם שליטי העדה השיעית בדרום לבנון ולטענתם יש להם 4,300 שהידים במלחמה נגד צה"ל מאז שנות ה-80. ישנם גם משקעים לא מעטים מהמלחמה שניהל הדור הקודם, של "הירוקים" של אמל נגד "הצהובים" של חיזבאללה. אך כעת מהווה אמל שותף נאמן לחיזבאללה. בעתיד, אמל, כארגון שיעי מושרש, יכול לחזור להיות גוף מוביל אם חיזבאללה ייפגע קשה במלחמה נגד ישראל. עד אז, ימשיך הארגון להיות "פיקוד העורף" של העדה השיעית בדרום לבנון. ישראל צריכה לעקוב אחרי התפתחותה של הזרוע הצבאית החדשה של אמל, התוקפת כעת את ישראל, יחד עם עוד מיליציות הכפיפות לחיזבאללה לאורך הגבול.