דווקא התעקשות נגיד הבנק לא להוריד את שער הריבית, עלולה לדרדר את שוק המשכנתאות לידי משבר חסר תקדים. נתוני חודש דצמבר מלמדים על-אודות נטילת משכנתאות בהיקף שיא של 11 מיליארד שקל ובסך-הכל 96 מיליארד בשנת 2024, כמעט כפליים לעומת אשתקד. הסיבה לכך היא כפולה ומכופלת: גם העלאת המע"מ בחודש ינואר שהביאה נוטלי משכנתאות רבים להספיק ולממש את נטילת המשכנתה, אולם גם ההשלמה עם העובדה ששער הריבית יישאר גבוה. והאבסורד הגדול הוא בכך שהנגיד ממשיך לטעון בדבקות שהותרת הריבית על שער גבוה הינה הכרח המציאות, כדי למנוע התפרצות אינפלציה וכדי לשמר את היציבות, לכאורה, במשק הישראלי. אולם, וזה אולם גדול, מדיניות הריבית של הנגיד משיגה תוצאות הפוכות לחלוטין. נכון להיום, לא רק שהציבור הרחב מסתער בהמוניות על שוק המשכנתאות ובד בבד גם מתדלק את מחירי הדיור, יתרה מכך, המשכנתה הממוצעת הגיעה לכ-1.7 מיליון שקלים ואחוז גבוה יותר ויותר מנוטלי המשכנתאות לוקחים משכנתה בהיקף של יותר משני מיליון שקלים. יתרה מכך: ההחזר הממוצע למשק הבית מגיע לכ-11 אלף שקלים ועל-פי נתוני למ"ס העדכניים, חל גידול דרמטי של 35 אחוזים בהיקף נוטלי המשכנתאות שבחרו לדחות את החזר המשכנתה ב-90 יום ויותר, שזה כמובן סימן מובהק לראשיתו של משבר קרב ובא. סהדי שבמרומים, אינני מבין את העיוורון שאחז את הנגיד ומקבלי ההחלטות נוספים, שממשיכים להיות זחוחים וטוענים, פעם אחר פעם, שמדבר משכנתאות "אינו בבית ספרנו" ושמה שקרה בארצות הברית בשנת 2007, מש/בר ה"סאב פריים" הוא בבחינת בלתי אפשרי אצלנו. גם העובדה שרבים מנוטלי המשכנתאות רכשו במהלך השנה האחרונה דירה "על הנייר" במקדמה של 20 אחוזים, 10 אחוזים, ולעיתים אף פחות מכך, מסכנת לא רק אותם, אלא גם לא מעט קבלנים שלא יוכלו לעמוד בעלויות המימון הגבוהות של הריבית, שעה שרבים מהרוכשים לא יוכלו בסופו של דבר לעמוד בעלויות הדירה הסופיות. על כן אני קורא לכלל מקבלי ההחלטות בשוק הדיור, להפעיל כל מנוף לחץ אפשרי על הנגיד על-מנת שיתחיל באופן מידי להוריד את שער הריבית, ולא ברבע או חצי אחוז, אלא בהרבה יותר, כך שתוך חודשים ספורים ירד שער הריבית לאחוז אחד בלבד, מה שגם יסייע מאוד לנוטלי המשכנתאות, גם לקבלנים וגם ירגיע את השוק כולו ויבלום בסופו של דבר את התייקרות הדירות!