זה שנים מתמודדים אזרחי מדינת ישראל עם ליקויים בשירותי הדת.
הבעיה העיקרית נעוצה בחוסר-התאמה בין נותני השירות מטעם הרבנות הראשית לישראל, לבין קהל היעד מקבל השירות.
רובו של הציבור אינו שומר מצוות ואף-על-פי-כן נזקק לשירותי דת בעיקר בעת לידה ונישואים, ולהבדיל, בעת פטירה מן העולם. מתוך השיח הציבורי ניכר, כי קיים חוסר שביעות רצון מהטיפול בכלל תחומי הדת, ובשלושה תחומים חשובים אלו בפרט.
תחום בעייתי מאוד הינו תחום הגיור. בעשרים וחמש השנים האחרונות קלטה מדינת ישראל למעלה ממיליון עולים מחבר העמים ומאתיופיה. רבים מהם ניהלו שלא מרצונם אורח חיים שאינו יהודי, נישאו לשאינם-יהודים, אך לא ראו בכך בעיה כי הגדירו את עצמם או הוגדרו ע"י סביבתם כיהודים.
עתה, עם הגעתם ארצה, למרות רצונם העז להתערות בחברה היהודית והישראלית, דבר המתבטא בשירותם הצבאי ובזיקתם ליהדות בכללותה - לא הכירה הרבנות הראשית ביהדותם, שהרי על-פי ההלכה נזקקת אם-יהודיה לצורך הגדרה זו. אמת-מידה שלא אומתה לגבי מאות אלפים מהם.
סוגיה זו הינה משמעותית ומרכזית בחברה הישראלית, הואיל וציבור עולים זה מתערה בחברה ורוצה להתחתן עם בן-הזוג הישראלי/ית אלא שאינו יכול מבחינה הלכתית לעשות כן.
המענה: ארגון "צוהר" ארגון "צוהר" הוקם בשנת 1995 כדי לנסות להתמודד עם מגוון נושאים אלו. הארגון מבוסס על כוחותיהם ומשאביהם של מאות רבנים ונשותיהם המתנדבים לכך. חבריו מבקשים להיות שותפים בעיצוב דמותה היהודית של מדינת ישראל, מתוך הידברות ולצד חיפוש אחר מרכיבי זהות משותפים.
הרב דוד סתיו נמנה בין מייסדי הארגון. משנת 2009 הוא משמש כיושב הראש של "צוהר". אין זה המוסד היחיד שייסד ולא תפקידו הציבורי הראשון, אך לטעמי זהו החשוב והמשפיע ביותר ממפעליו.
המיזם הוותיק ביותר של צוהר הוא מיזם הנישואין. כבר למעלה מ-15 שנה משיאים רבני צוהר זוגות המוגדרים "חילוניים" בהתנדבות. הארגון מעניק ליווי ותמיכה לזוגות-הנישאים לאורך תהליך הנישואין כולו, מתוך יחס חם וידידותי. ההליך כולל רישום נישואין ברבנות, הדרכה ידידותית של כלות מצד מתנדבות "צוהר" וכן עריכת חופה, אף היא בהתנדבות, תוך התחשבות בבקשות הזוג, וזאת בתנאי שאינם סותרים את ההלכה המקובלת. מדי שנה עורכים רבני צוהר, כאמור, בהתנדבות מלאה, כ-3,000 חופות לזוגות חילוניים.
מאחר שנושא הנישואין כדת משה וישראל דורש הוכחת יהדות, הקים הארגון מערך פעילים הנדרשים ליכולת לא פחותה מאנשי מודיעין. הם נוסעים למחוזות נידחים ברחבי חבר העמים, נוברים בארכיונים, אוספים עדויות ולא שוקטים עד אשר יימצא הפתח להוכחת היהדות של אלה שטוענים, בצדק, שהם יהודים.
הארגון בראשותו של הרב סתיו מוביל מגוון פרויקטים נוספים, לרבות תוכנית בר מצווה לילדים "חילוניים", הקמת מערך מוהלים, מתן מענה אינטרנטי מהיר לשאלות הלכתיות, וכן פרויקטים ארציים המנסים ליצור תהודה ציבורית ליהדות בכללותה, כמו תפילות פתוחות לציבור הרחב ביום הכיפורים, קריאות-מגילה ציבוריות בפורים ועוד. פעולות אלה נעשות מחוץ לכתלי בתי-הכנסת, המהווים בעיני חלק מן הציבור אזור "נון גראטה", ומתוך הבנה שזוהי התחושה, מתקיימים הטקסים הדתיים במקומות חלופיים.
"בין הזמנים" - מורה-נבוכים לתרבות הבילוי והפנאי ביטוי נוסף לגישתו הפתוחה ומוכנותו לראות את היהדות כעניין מורכב ורב-פנים, מתגלה בספרו אותו פרסם בשנת 2102 "בין הזמנים". ספר זה מנסה, כמעט לראשונה, להביא מבט יהודי על היחס לתרבות-הבילוי ותרבות-הפנאי, דבר שלא היה קיים בלקסיקון הקלאסי של "יהודי דתי".
יש לציין, כי הרב סתיו משמש כרב העיר שוהם. רוב תושבי עיר זו שייכים לעשירונים העליונים מבחינת השכלה ורמת חיים. הרב סתיו מצליח למצוא פתח גם לליבם של אנשים אלה, שעל-פי-רוב הינם ביקורתיים כלפי הממסד הדתי ולעתים מוצאים את פתרונם בסוגיות יהדות, סביב מעגל חייהם, בעולמות שאינם אורתודוקסיים.
עם כל זאת, נשאר הרב סתיו בשר מבשרה של היהדות הדתית -קלאסית. הוא משמש כיושב-ראש עמית של המוסדות החינוכיים "אור תורה סטון" ורב של תנועת הנוער החרדית לשעבר "עזרא".
מדובר בלא פחות ממהפכה. מהפכה זו מבורכת בעיניי מכורח המציאות המורכבת הקיימת עתה במדינה.
צוהר", כשמו הרשום כן הוא: "חלון בין העולמות"."
דמותו של הרב סתיו עולה מכלל פעולות הארגון; השפעתו הציבורית לקירוב לבבות והחזרת המסורת למקומה הראוי, פסיקותיו המתקדמות וגישתו הליברלית, הציונית והלאומית - כל אלו מלמדים על כך כי הרב סתיו נמנה בין הדמויות המרשימות והמשפיעות בישראל של היום.
