סיפור מחשמל? ממש לא

משפחת נתניהו עבדה על המדינה וסידרה לחשמלאי שלה, אבי פחימה, תשלום מופרז על חשבון הציבור תמורת עבודות בביתה בקיסריה. והוא לא סתם החשמלאי שלה: הוא חבר מרכז הליכוד ופעם אפילו אירח את ראש הממשלה ורעייתו. והיא לא סתם עבדה על המדינה: עשו שם תרגיל סיבובי מתוחכם כדי להכשיר את השרץ. זהו הרושם שניתן לקבל מסיקור חלק זה של דוח מבקר המדינה על מעונות ראש הממשלה, לפחות בחלק מאמצעי התקשורת. ובנוסף לכך, גם מספרים לנו שזהו אחד העניינים המעוררים חשד לפלילים ושאותם העביר המבקר יוסף שפירא ליועץ המשפטי יהודה וינשטיין. עד כאן הסיפורים. מכאן והלאה - העובדות. את ההתקשרות עם פחימה, נאמר בדוח, יזם סמנכ"ל בכיר למבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה. כלומר: עובד מדינה קבוע, לא מישהו בלשכת נתניהו. ההתקשרות אושרה בידי ועדת השלושה - היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, סמנכ"ל בכיר למשאבי אנוש וחשב המשרד (הכפוף למשרד האוצר). כלומר: ניתן אישור בידי עובדי המדינה הבכירים הממונים על הנושא.

הודיעו בריש-גלי

אכן, התנאי היה שההתקשרות לא תהיה עם פחימה. בסוגריים נעיר, שאני הקטן רוצה לבחור מי ייכנס אל ביתי הפרטי לעבוד בו, ודומה שזו גם זכותם של בנימין ושרה נתניהו בביתם הפרטי. סגור סוגריים ונחזור לעניין. משרד ראש הממשלה פסל את ההצעה הזולה ביותר שקיבל, שמשום שפחימה היה מנהל עבודה בכיר באותה חברה. נבחרה חברה אחרת, והיא הודיעה שפחימה הוא קבלן המשנה מטעמה והוא שיבצע את העבודות. תראו מה קרה פה. פחימה ביקש את המחיר הנמוך ביותר ונפסל רק בשל הזיקה לנתניהו. בדיעבד אנחנו יודעים, מה שלא כתוב בדוח, שהוא לא היה באותה עת חבר במרכז הליכוד. אבל נניח שכן. אז מה? מרים בן-פורת, הלוחמת הגדולה נגד מינויים פוליטיים, אמרה שכשם שאין להעדיף בשל זיקה - אין לפסול בשל זיקה, אלא יש לבחון את הכישורים. איש אינו טוען שפחימה נעדר את הכישורים המקצועיים, הצעתו הייתה הנמוכה ביותר - אבל המדינה בחרה לשלם יותר מטעמים של טהרנות-יתר. ואז מה קרה? החברה הזוכה הודיעה בריש-גלי שפחימה עובד אצלה, ולמרות זאת - משרד ראש הממשלה (המשרד, לא הלשכה ולא המשפחה) הפקיד בידיה את ביצוע העבודות וגם שילם לה בצורה מסודרת. אין בדוח מילה וחצי מילה, אין בדוח אות ורבע אות, על כך שמישהו ממשפחת נתניהו היה מעורב בהתקשרות הזאת. ושוב נפתח סוגריים: אם אני הייתי הקבלן, הייתי מפקיד את העבודה בידי חשמלאי שהלקוח מכיר וסומך עליו, ושמן-הסתם גם מכיר את המקום ואת המערכות מעבודותיו הקודמות. סגור סוגריים ונחזור שוב לעניין. החברה הזוכה הוציאה למשרד ראש הממשלה דרישות תשלום, והללו שולמו ללא כל טרוניה. רק בדיקת המבקר גילתה, שבתוך רבעון נוצלו 70% מהמסגרת השנתית כולה, שהייתה קריאה לשירות כמעט בכל סוף-שבוע ושפחימה הוזעק אפילו ביום כיפור. ושוב שימו לב בבקשה: התשלומים אושרו ובוצעו בידי חשבות משרד ראש הממשלה, האגף שבראשו עומד אחד מחברי ועדת השלושה שהוא כאמור איש משרד האוצר. שוב אין רמז וקצה רמז לכך שמישהו ממשפחת נתניהו היה מעורב בתשלומים.

הכסת"ח של היועצת המשפטית

הלאה. המבקר מצא, שפחימה הוזמן בידי שרה נתניהו או מזכירותיה ולכן "אין כל בקרה ביחס לצורך בעבודות המוזמנות, ואין כל בקרה לבדוק האם העבודה בוצעה בפועל, היות שהכל נסגר בין פחימה לבין רעיית ראש הממשלה ומזכירותיה". שרה נתניהו אינה נתונה לביקורת משרד המבקר, אבל מזכירותיה הן עובדות מדינה. למרות זאת, אין בדוח כל אמירה ממנה משתמע שמשרד המבקר טרח לבקש את תגובתן של המזכירות, ולבדוק האם אכן רק הן ידעו מה עושה פחימה. ושוב מדובר בעובדי מדינה, ונזכיר בשלישית שאחרי הכל - התשלומים בוצעו בידי הדרג המקצועי של משרד ראש הממשלה. "בכמה מקרים לא בוצעה התאמה בסיסית בין חיובי הקבלן ובין הצעת המחיר הזוכה, ושולם לו סכום גבוה מזה שהציע בהצעת המחיר שהגיש", אומר שפירא. הלשון הסבילה נהדרת: היא מאפשרת להתחמק מהפניית האצבע אל מי שלא ביצע את ההתאמה ואל מי ששילם לפחימה יותר מהמוסכם. מה שברור הוא, שזו לא הייתה שרה נתניהו וגם לא מזכירותיה; אין להן שום סמכות לחתום על הוראת תשלום של שקל בודד. הכדור חוזר אל החשבות. שפירא נתלה בתרשומת עצמית של היועצת המשפטית ממאי 2010, לפיה "ראוי שראש הממשלה יימנע ממצב שבו המשרד מתקשר עם ספק שנתן לו שירות קבוע באופן פרטי". סליחה? ראש הממשלה עסק בהתקשרות הזאת? אין לכך כל אחיזה בממצאיו של שפירא עצמו, ולא נתעייף מלחזור ולומר: משרד ראש הממשלה ביצע את המכרז, ההתקשרות והתשלומים. התרשומת הזאת, אם לנקוט בלשון צבאית, נראית כמו כסת"ח של שומרת סף שכשלה במילוי תפקידה.

כניעה לתקשורת אינטרסנטית

ואז מגיע שפירא לסיכומו של הפרק המסעיר הזה, התופס פחות משני עמודים בדוח: "יש לחזק את מנגנוני הבקרה על התקשרויות המשרד, כדי למנוע התקשרויות עם גורמים שיש חשש כי הם מקורבים בדרך זו או אחרת לראש הממשלה או למשפחתו". במילים פשוטות: המשרד התקשר בצורה בעייתית וגורמי הבקרה שלו כשלו במניעת ההתקשרות הזאת. משרד ראש הממשלה - דהיינו: הדרג המקצועי. לא ראש הממשלה, לא רעייתו, לא ראש לשכתו, לא מזכירתו, לא בנו ולא בן-דודו. והחשוב מכל: המסקנה של המבקר היא ש"יש לחזק את מנגנוני הבקרה". כלומר: האירוע העצום הזה, של תשלום 10,500 שקל לחשמלאי המיודד עם משפחת נתניהו, דורש רק חיזוק של המנגנונים המינהליים הפנימיים. הוא לא פגם אתי, הוא לא חריגה מנוהל, הוא ודאי לא עבירה פלילית. אז מאיפה צצה העברת סיפור החשמלאי ליועץ המשפטי לממשלה? במבט רחב יותר: איך ההעברה הזאת מתיישבת עם הקביעה הכללית בדוח, לפיה אין בכולו אפילו חריגה מנוהל אלא מהטעם הטוב וההתנהגות הראויה? עוד תמיהה שמצטרפת לאלו עליהן כבר עמדנו כאן, עוד תחושה שכל הדוח הזה הוא כניעה לתקשורת אינטרסנטית של ערב בחירות. ואם זה המצב, אזי הדוח הזה עלול להוות נקודת מפנה חמורה לרעה ביחס אל מוסד מבקר המדינה.