בית המשפט העליון "הכשיר" את
חנין זועבי ואת
ברוך מרזל והתיר את השתתפותם בבחירות הקרובות. לאחר שוועדת הבחירות פסלה אותם. איך אפשר מלכתחילה היה לפסול את ברוך מרזל היהודי מחברון שכל חטאו הוא אהבת ארץ ישראל והעשייה למענה כל חייו, ועמדתו הבלתי מתפשרת לגבי הערבים שאין לחלוק איתם בארץ, כי זו ארצו של העם היהודי, והקריאה שלו מול אוזניים אטומות ועיניים עצומות, שבני ערב הם אויב, אויב אכזר. מה ההשוואה לחנין זועבי שמצדדת ברצח של יהודים, שהאשימה את ישראל בביצוע טבח על המרמרה, בבורגס לאחר רצח הישראלים, אמרה, כאשר נרצחים ישראלים אשם בכך הכיבוש, על רוצחי שלושת הנערים אמרה כי אינם טרוריסטים והם נאלצים להשתמש באמצעים אלה עד שישראל תתפכח.
פעם אמרו ששייך באדר נקי משונאים ערבים שהיו עומדים על גגות בתיהם וצולפים אל תוך בתי היהודים, היום לצערי אי-אפשר לומר שהשטח הזה שבו יושבת כנסת ישראל נקי לאור ישיבתם והתעצמותם בכנסת.
להלן מספר דוגמאות להחלטות השופטים: בשלהי שנת 1995 הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד
משה פייגלין על-רקע פעילותו בתנועת זו ארצנו. בכתב האישום נטען כי פייגלין נתן יד להמרדת הציבור בישראל במטרה לסכל את הסכמי אוסלו (חנין זועבי אינה ממרידה את הציבור הערבי) מכל מקום משה פייגלין הורשע ונדון לששה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות.
שלושת שופטי השלום גילו הבנה למניעים וכתבו כך: "באורח פרדוכסלי ניתן לומר שככל שהנושא במחלוקת ככל שהוא נוגע למחלוקת הקשורה למדינה ולעם, כך יש לאפשר מרחב מחיה גדול יותר לחופש הבעת הדעה. כאשר ביקש להיבחר לכנסת, ונוכח העובדה שטרם חלפו שבע שנים מיום שסיים לרצות את ששת חודשי המאסר שנגזרו עליו, לא איפשר לו זאת השופט
מישאל חשין בעל השקפת עולם שקיבלה את עיצובה במשך שנים רבות בפרקליטות המדינה, ואמר: "מר פייגלין סירב לקבל על עצמו את הכרעת הממשלה שנבחרה והחליט לסכל החלטות שנתקבלו כדין, במעשיו פגע באושיות הדמוקרטיה ובסדר החברתי התקין" (האם חנין זועבי איננה פוגעת בסדר התקין במעשיה ? עלייתה על המרמרה כשהיא קוראת לעבר חיילי צה"ל פושעים וכו', מנאצת את הצבא, המדינה, זה איננו פגיעה באושיות הדמוקרטיה )?
מוחמד יוסף ג'אברין עיתונאי מאום אל פאחם קרא בשיריו להמשיך לזרוק על יהודים אבנים ובקבוקי תבערה, ובתגובה קרא בנימין זאב כהנא להפציץ את אום אל פאחם כל אימת שהרוצחים יוצאים משם. השופט
תאודור אור דווקא הרשיע את בנימין כהנא ולעומת זאת זיכה את ג'אברין. שני פסקי דין אלה ניתנו באותו בוקר ובידי אותם שופטים.
השופט
אדמונד לוי שהיה בעל השקפת עולם "אחרת" אמר על פסק הדין בעניינו של פייגלין -אפשר להתיר לו להיבחר ולבוחריו את הזכות לבחור בו כי במעשיו לא דבק קלון וכך אמר: "אני מתקשה לראות כיצד מתקיים שילוב קלון בעברת ההמרדה בה הורשע פייגלין..... והיא תואמת שלטון מנדטורי, שאינו שלטונו של העם, על-ידי העם, למען העם". דברים נחרצים של שופט "המחנה האחר".
המחוקק חייב ליצור חוק יסוד שיגביל מחד את סמכויות בית המשפט העליון ומאידך ימצא דרכים אחרות לבחירתם של השופטים. אין להתיר עוד את המשך ה"שיטה" של חבר מביא חבר, יש להרחיב את מסגרת הוועדה לבחירת שופטים, כדי לצמצם את כוחם לצרף אליהם 'חברים' וכן לקבוע שמספר השופטים בבית המשפט העליון יהיה גדול יותר. זאת תהיה דרך ליצור איזונים ופלורליזם שיהיה מקובל על כל הציבור.
השופט
מאיר שמגר שהיה נשיא בית המשפט העליון היה ער שיש אסכולה הן בפרקליטות והן בבית המשפט העליון שמבקשת לדכא את ה'אחר' אמר: "יש סכנה לפיו מרוב חרדה לשמירת הדמוקרטיה יהפכו עקרונותיה לתיאורטיים גרידא, ובו-זמנית יתנכרו למשמעויותיה המעשיות". בעיני זה בדיוק מה שנעשה לגבי חנין זועבי. מרוב דמוקרטיה, הכשרתה היום היא בהחלט התנכרות לכל מעשיה ומשמעותם.
