צחוק הגורל המלגלג יהדהד בקרוב במסדרונות הכנסת ובאולם המליאה כאשר הח"כים של הרשימה הערבית המשולבת, שתהיה ככול הנראה הסיעה השלישית בגודלה בכנסת, יתפסו את מושביהם ויכריזו: "אנחנו פה - למרות הניסיון לחסום אותנו באמצעות התרגיל של העלאת אחוז החסימה, פרי הגותו של
אביגדור ליברמן".
ההתפתחות הזו שעוד זמן קצר תהפוך לפעילות פרלמנטרית בלתי נלאית איננה רק מהפך חשבונאי. היא כנראה מייצגת שינוי עקרוני בתפיסת העולם של מנהיגי האוכלוסייה הערבית בישראל, שבמשך שנים רבות סבלה מקיפוח ואפליה. "הערבית המשולבת" עומדת כנראה להעביר להילוך איטי את המדיניות הפוליטית הפלשתינית הישנה המניפה את הדגלים המרוטים מרוב שימוש של "זכות השיבה", מדינה פלשתינית, "גזל הקרקעות הפלשתיניות" בידי המתנחלים וכל סיסמאות הקרב החבוטות לעייפה כנגד הכיבוש הישראלי, ועוברים לאג'נדה של תביעת שוויון זכויות אזרחי. במסלול הזה הם יוכלו להשיג הרבה יותר וזאת לפחות משתי סיבות.
האחת - אפליית האוכלוסייה הערבית בישראל באמת זועקת לשמיים ויש הרבה מה לתקן. למשל - להתחיל לפתוח מקומות תעסוקה חדשים החסומים כיום בפני ערבים, כמו חברת החשמל, התעשיות הביטחוניות, ועוד. אפשר יהיה גם לתבוע, באמצעות חקיקה, פתיחת ישובים יהודיים, כמו חריש, למשל, בפני אוכלוסייה ערבית. זה אף זה: לתבוע פיתוח עירוני ביישובים המוזנחים, כמו סלילה כבישים, תשתיות ביוב וניקוז, מערכת חשמל ראוי ובטוח ועוד. ניתן יהיה גם להוציא אל הפועל פתרון הוגן וראוי לבעיות הבריאות, החינוך והפרנסה של האוכלוסייה הבדווית הנרחבת בדרום. נושאי טיפול אזרחיים לא חסרים והמלאכה מרובה.
השנייה - כוח השפעתה הפוליטי של "הערבית המשולבת" יהיה גדול מכפי שהיה בעבר במסגרת המפוצלת. סביר להניח כי גם בקונסטלציה החדשה "הערבית המשולבת" לא תצטרף לקואליציה אף אם זו תונהג בידי "
המחנה הציוני" ואולי יסתפקו חבריה בתמיכה מבחוץ. אבל בגלל כוחה המשולב תוכל התניעה החדשה אפילו להפיל את הממשלה, או לפחות לאיים בפירוקה, אם תידרש הפעלת כוח למימוש הדרישות.
בתמצית אפשר לומר כי "הערבית המשולבת" תהפוך לגוף שייצג את הדרך לפתרון בעיות הקיום היומיומיות של ערביי ישראל וגם לשמש כתובת פעולה לטובת הפלשתינים החיים במרחבי הרשות הפלשתינית וכך יהפכו ל"קול פלשתין" שיציג את הבעיות מעל במת הכנסת אל מול אזרחי ישראל ומדינות העולם.
ועוד מהפך קטן יחסית יכולה "הערבית המשולבת" להציג בפני הציבור הישראלי. לקראת הבחירות הפעילה הרשימה החדשה מאמץ שכנוע "מבית לבית" כדי לשכנע את בעלי זכות הבחירה להשתתף בבחירות ולא לצפות עליהן מן הצד. זאת מתוך ההנחה שככול שיגדל שיעור ההצבעה יצמח גם מספר המנדטים ויגיע, לפי הערכתם, ל-15. מהלך כזה, אם יעלה יפה, יכול ליצור נתיב התחברות של ערבים תומכי מרצ אל שורות "הערבית המשולבת" וכתוצאה ישירה מכך היעלמותה של תנועת מרצ שלא תצליח לעבור את אחוז החסימה.
נציגי "הערבית המשולבת" בחרו להציב בראשם את עו"ד
איימן עודה, דובר העברית הרהוט היודע להסביר היטב את הקייס שלו, ורואה במימוש שוויון זכויות לערביי ישראל כיעד החשוב ביותר, ובמקביל משוכנע - אם נשפט זאת על-פי התבטאויותיו הפומביות - ששילוב הכוחות של כול המגזרים הערבים שהיו מפולגים בעבר, כמהלך היסטורי שהשפעותיו עשויות להיות מכריעות על הזירה הפוליטית הכללית בישראל. ח"כ
דב חנין, היהודי היחיד בגוף הערבי הפוליטי החדש, הציג גם הוא בפני הציבור הישראלי את המסרים שבשמם מתכוונים ערביי ישאל להניף את דגלי הפעולה שלהם. "הרשימה שלנו" אמר "היא הושטת יד לכל הכוחות הדמוקרטיים בישראל, לכל הכוחות התומכים בשלום צודק ובשוויון מלא ומתנגדים לכיבוש ולגזענות".
בקיצור: סיסמאות יש והן יפות. השאלה הרלוונטית היחידה היא מה באמת יהיו תוצאות הבחירות, האם באמת יחול המהפך המציב את שוויון הזכויות כמוביל הדגל, והאם "קול פלשתין", במקום להיות המכשיר לשילוב, לא יהפוך לזירה תקשורתית פוליטית שתתמקד בנושאי הסכסוך הישראלי-פלשתיני ותנסה לקדם את תפיסת העולם הפנאטית אנטי-יהודית כמו זו המתפתחת בין ערביי ישראל, בעיקר בקרב נאמני התנועה האיסלאמית.
