ביבי, זה שוב פעם אתה?

דוח מבקר המדינה על מעונותיו של ראש הממשלה מאיר בפעם המי יודע כמה את התופעה שבנימין נתניהו לא מבין מה הבעיה שלו. ואולי הוא כן מבין אבל חושש להביע אותה בקולו הוא. במקום להתמודד עם הממצאים הוא ממשיך להפנות את האש למטרות אחרות, קודם, בית הנשיא, ראשי ממשלה קודמים, אב בית ואחר כך, רדיפה אישית, תקשורת נגדית, לא ידעתי ולא שמעתי. לא נטילת אחריות, לא חרטה, לא התנצלות.. כאן טמונה בעייתו הגדולה: במקום לשגר עורכי דין (לא אחד) ויח"צנים (לא ארבעה או חמישה) כדי לומר לנו כי זה לא כצעקתה וכי ראש הממשלה לא עוסק בקופה קטנה, לא אוסף ולא סופר בקבוקים ריקים ולא מזמין נרות ריחניים, האם לא היה עדיף לו להימנע מלהגיע למצב פתטי ומעורר מחשבות נוגות על כך שראש ממשלה בישראל נאלץ להתגונן ולהצטדק על תופעות בביתו הגובלות בטוהר מידות, כפי שכותב מבקר המדינה? למרות שאין זה ממין העניין עלתה בדעתי ההשוואה הלא מחמיאה בין שני מוקדים שאין כמובן כל דמיון ביניהם: המתרחש במעונו הרשמי והפרטי של ראש הממשלה והמתרחש במשטרת ישראל. התופעה של פיקוד בכיר שנתפס פעם אחר פעם עם המכנסיים למטה, תרתי משמע, היא לא רק חמורה אלא גם ואולי בעיקר היא מצביעה על שיקול דעתם של הניצבים וכל מי שתחתיהם בדרגות. כיצד ניתן להסביר אחרת אם אחד אחרי השני עולים בחכה מבלי שייחשבו לרגע כי מה שקרה לקודמי יכול לקרות גם לי. הרי אתה יודע שלהתעסק עם זוטרות ממך אסור ואתה זוכר ויודע שחברך כבר עלה על המוקד בשל כך, אז איך אתה נופל לאותו בור ? איפה השכל שלך ? הממזרים שינו את החוקים ואני, שומר החוק, לא יודע על כך? כך עם ביבי נתניהו: הלא אתה יודע מה קרה עם קודמך אהוד אולמרט שלא ידע איך והיכן לעצור, אז מדוע לא הפנמתה אחרי כהונה של כתשע שנים כי אתה חי עם משפחתך בבית זכוכית שהכל צריך להיות שקוף בו? הרי זו לא הפעם הראשונה ואפילו לא השנייה שעולים ממעונותיך ריחות לא נעימים של התנהלות פסולה, אז מדוע אתה סבור כי מחפשים אותך ורעייתך וכי הכל קשור לבחירות כי רוצים לסלק אותך מהשלטון ? האם לא היה עדיף שתעשה אחת ולתמיד סדר במעונך כדי שדוחות כאלה לא יתפרסמו יותר. לא חבל על כספך הפרטי, שזה מה שאומרים מקורביך, המשולם לגדודי עורכי דין ויחצנים שנאלצים פעם אחר פעם להתייצב ולדקלם טקסטים אחידים כדי להגן עליך ועל אשתך בעודם חשופים בצריח. התחמושת שאתה מעמיד לרשותם היא עקרה, היא לא פוגעת. ביבי, הרי אתה אדם אינטליגנטי ומבין כי אילו כל המסופר עליכם לא היה קורה לא היה לך צורך בכל הגדודים הללו. זה אלמנטרי, אמר שרלוק הולמס לידידו ד"ר ווטסון. זה בסיסי, ביבי. קשה לזכור אם ומתי אי-פעם הודה ביבי כי הוא טעה או שהתנצל על משהו. האם הוא יכול לא לנסוע לקונגרס בעקבות המים הקרים שנשפכים על ראשו מכל הכיוונים בוושינגטון? אני מוכן להסתכן בניחוש כי אילו לא היה מדובר שבועיים לפני בחירות הוא היה שוקל לבטל את הביקור כי המחיר המדיני שייגבה מישראל בעתיד לא מצדיק זאת. הוא הרי מתואר כמי שמבין את הפוליטיקה האמריקנית. אז כנראה שזו עוד אגדה אורבנית הקשורה בו. הוא נמצא עכשיו בסחרור כמו אותו נהג של מכונית שאיבדה את בלמיה בירידה. הדבר הטוב שהוא יכול לקוות זה שיימצא איזשהו מכשול בדרך שיעצור אותו בלא נזקים גדולים מדי. כלומר, על ביבי לקוות שיוכל עוד לקיים דו-שיח כלשהו עם הממשל של אובמה שנותרו לו קרוב לשנתיים לכהן. אבל רצוי שיבין כי יכול להיות שבפעם הבאה לא יהיה כבר וטו אוטומטי אמריקני במועצת הביטחון או תמיכה בבית הדין הבינלאומי בהאג או באונסקו, או בכל ארגון אחר שהאמריקנים עמדו עד היום לצידנו. ובהחלט יכול להיות שהוא מנסה להחזיק בזנבו של הסוס האירני שנמצא כבר בדהירה מהירה. דברים דומים אפשר לומר על הבחירות הקרובות. אם שואלים בשביל מה אתה נוסע לקונגרס צריך לשאול, בשביל מה הקדמת את הבחירות? לשם מה מבזבזים כאן למעלה מ-2 מיליארד שקלים כאשר כבר עכשיו, שלושה שבועות לפני הבחירות, שום דבר מהותי לא עומד להשתנות. עוד פעם נחזה באותו סחר מכר קואליציוני ושוב נקבל ממשלה קואליציונית עם מפלגות שיש להן אג'נדות משלהן שימצאו כבר את ההזדמנויות להתקוטט ביניהן. סולידריות ואחריות משותפת הן תובנות טובות אבל למדעי המדינה. אלה לא נבואות שחורות. אלה כללי המשחק בישראל מימים ימימה. שיטת הבחירות הקיימת אצלנו לא יכולה להניב תוצאות אחרות.. ומה חשב וחושב ביבי על כך, האם יש בו צער על המהלך הבזבזני הזה ? אין לצפות לחשבון נפש מצדו גם אם תוצאות הבחירות יוכיחו כי טעה בשיקוליו - למשל, אם יצטרך להרכיב ממשלה דומה לזו שפירק שלא לדבר אם יפסיד את הבחירות. יצחק רבין התפטר בזמנו בגלל חשבון הדולרים שאשתו החזיקה בארה"ב ומנחם בגין התפטר כי "לא יכול היה יותר" לנוכח המתרחש במלחמת לבנון הראשונה. שני ראשי הממשלה לקחו אחריות, כל אחד מטעמיו הוא. איש לא תבע זאת מהם. אז אומרים, הזמנים השתנו. אז לא, בעניין טוהר מידות ואחריות אין שום משמעות לזמן. ראש ממשלה שמנהל את חיינו ואמור להקרין יושר ויושרה אסור לו שייתפס פעם ועוד פעם בכשלים שהיו מנת חלקו של בנימין נתניהו מאז שהגיע ללשכת ראש הממשלה בסוף שנות ה-90 במאה הקודמת. מי שלא יכול להסתגל לכלל בסיסי זה שלא ישאף להיות ראש ממשלה. איך אמר נשיא ארה"ב הארי טרומן - מי שלא סובל חום שלא יכנס למטבח. ואחרי כל זאת שליטתו של ביבי נתניהו במפלגת הליכוד היא בלתי מעורערת. זה מזכיר את ימי מפא"י העליזים כאשר ההנהגה הוותיקה הקימה חומה סינית שלא אפשרה לצעירים לפלס דרכם לצמרת עד שהנהגה זו התרסקה במלחמת יום הכיפורים. העובדה כי לחובתו אפשר לרשום דשדוש מדיני, מצבה הבעייתי של ישראל בזירה העולמית, מערכת יחסים עכורה עם ידידתנו הגדולה עליה תמיד נשענו, ארה"ב, פערים חברתיים בלתי סבירים, בעיית הדיור ויוקר המחיה, לא גרמו עד כה לליכוד לנסות להצמיח משורותיו מנהיג אלטרנטיבי לביבי. מי שעשה סימנים ראשונים שיש לו כוונות כאלו נאלץ לפנות עצמו מהמפלגה. זה אגב מאפיין לא רק לליכוד אלא מצביע על דפוס התנהגות הקיים בכל המפלגות בישראל. אם יש ביקורת ואכזבה מהמנהיג או ההנהגה הן לא גורמות למרידות ובדרך כלל נבלעות בשתיקת הכבשים המפלגתית הפנימית. מה זה אומר עליהם ועלינו האזרחים ? חומר למחשבה ולא רק לפני בחירות.