במהלך השבוע נערכו בחירות מקדימות בשורה של בתי-ספר תיכוניים. הבחירות לוו בהפנינג צבעוני. חלק מהמפלגות בנו בחצר בית-הספר במות ענק צבעוניות, עליהן הופיעו להקות רקדנים, תקליטנים, קומיקאים, נתלו מאות שלטים ושלל אמצעים אור-קוליים, חלקם מחרישי אוזניים. על קירות בית נתלו עשרות רבות שלטים צבעוניים, בלונים הופרחו באוויר, שתייה חמה ושתייה קרה, כריכים ופופקורן חולקו בשפע. התכנים היו צעקניים, ומה שיותר צעקניים.
מצער, שסכומי כסף בלתי הגיוניים, ממש שערורייתיים, נשפכו על ביגוד לתלמידים הכולל חולצות, כובעים, צעיפים ואוקיינוס של דגלים ודגלונים. סכומי עתק נשפכו בבית-הספר תיכון בליך, בבית-ספר התיכון תלמה לוין, בבתי-הספר התיכוניים בחיפה ובירושלים, כאשר בכירי המפלגות משחילים בקושי שברירי נאומים קצרים בין ממטרי גשם של כסף נוטף. מסביב להטוטי טכנולוגיה והופעות צעקניות עם כמויות בלתי נסבלות של תוכן רדוד ונמוך.
כאן אני מתרפק לרגע של נוסטלגיה מימי בית-הספר החקלאי מקווה ישראל. רגע רחוק ברגעיה הראשונים של המדינה. יוזמה יפה של קרואזה, מנהל בית-הספר ישיש גמלאי שגר בבית-הספר, אך נטל על עצמו את קיום וארגון יום הבחירות בבית-הספר החקלאי. תלמידי הזרם הדתי וזרם העובדים ישבו ביחד באולם מספר רב של שעות. ההופעות של נציגי המפלגות היו מאוד סולידיות. מכל נציגי המפלגות זכורה לי הופעתם רק של מרידור שייצג את "חרות" ושפירא שייצג את ה"חזית הדתית המאוחדת". לא הייתה הצעקנות האימתנית נוסח פרץ וולגאריות גסת רוח של מועמד מספר 5 ממפלגת
ישראל ביתנו כיום, ולא מסע הדה-מוניות של נציג הליכוד בימינו כלפי השמאל.
למרות שמשקע אלטלנה היה טרי, היה זה יום מכובד ומכבד. מה שזכור לי ש"החזית הדתית המאוחדת" ניצחה, כי תלמידי המגזר הדתי חילקו את קולותיהם רק בין "חרות" והחזית הדתית המאוחדת".
לא היו שם תוצאות מנבאות, כי בבחירות הכלליות מפא"י קיבלה כ-50 מנדטים עם המפלגות הגרורות לה, ואילו במקווה ישראל זכתה מפא"י במעט מאוד קולות. כן, אני מתגעגע לסולידיות, לרצינות ולשיח הבוגר שהיה בפנל הבחירות. הכיבוד היחיד הסתכם בכריכים של ארוחת 10 וכוס תה. חבל שהפנלים במערכת החינוך לקראת הבחירות לכנסת ה-20, משופעות במסע בזבזני מטורף של כסף. מסע שהוא מהווה בהחלט מסע כושל או ליתר דיוק שיעור כושל בחינוך.
