אוסף של טעויות, השמטות ואי-בדיקת עובדות

דוח מבקר המדינה, יוסף שפירא, על משבר הדיור הוא מסמך רשלני, זרוע טעויות, חלקן קטנות וחלקן מהותיות. הדבר מעורר כמובן סימן שאלה לגבי מהימנות הדוח כולו. להלן מבחר של כמה טעויות מהותיות.

• "משרד הבינוי שיווק קרקע לדירות" - כמעט לגמרי לא נכון. קרקעות המדינה נמצאות בבעלותה ובניהולה של רשות מקרקעי ישראל, והיא המוכרת אותן. למשרד הבינוי אין קרקעות. הוא יכול למכור אותן, לעתים רחוקות, רק כסוכן-מכירות של הרשות. למשל, בתוכניות "מחיר מטרה" יצאו עד היום שני מכרזים משותפים של המשרד ושל רמ"י, כאשר הבעלות היא של רמ"י, והמשרד משמש ככלי עזר. האם שפירא אינו יודע מיהו בעל הבית של קרקעות המדינה?!

• להיכן נעלמו בדוח ההבטחות של יאיר לפיד לבנות 150,000 דירות להשכרה? כבר בספטמבר 2012, בעת מסע הבחירות לכנסת, הבטיח לפיד לבנות כמות פנטסטית של דירות אלו. הוא חזר על ההבטחה גם לאחר הבחירות, כשהיה ח"כ ושר. News1 תקף הבטחות אלו שוב ושוב. אמרנו והוכחנו - כפי שאכן קרה - שזוהי הזיה, בין היתר משום שאף משקיע מוסדי לא ייכנס להשקעה-הרפתקה כזו. בפרק על דיור להשכרה, נעלם כמעט כל הסיפור הזה, חוץ מהערות שוליים. אצל שפירא, הסיפור מתחיל בהחלטת הממשלה לבנות 40,000 דירות להשכרה. הוא "שכח" להסביר איך ירדו מ-150,000 ל-40,000 דירות, שאף אחת מהן, אגב, לא נבנתה עד היום.

• "ארבעה בסיסים של התעשיה הצבאית פונו ב-2014 ממרכז הארץ" - למיטב ידיעתי זה לא נכון. הבסיסים הגדולים, כולל ברמת השרון ובבאר יעקב, נמצאים עדיין במקומם.

לבנקים אין די אשראי

• בדיקה שטחית של נתוני מחירי הדירות: מבקר המדינה בדק משום מה רק את נתוני 2012 ולא את נתוני 2013. הוא השווה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הבינוי והשמאי הממשלתי. אולם שפירא שכח, משום מה, לבדוק ולדווח על מערכת הנתונים המקיפה ביותר - נתוני רשות המיסים.

• כמה דירות חסרות כיום? המבקר מביא שני נתונים זה מול זה - לפי מקור אחד חסרות 53,000 דירות, ולפי מקור שני, משרד הבינוי, חסרות 115,000 דירות. המבקר לא עשה את הבדיקה המתבקשת ולא ניסה ליישב את הנתונים הסותרים. מדובר בנתון מרכזי, והטעות של המבקר משליכה על כל הביקורת שלו.

• "לבנקים היה עדיין די אשראי לענף הבנייה" - לא נכון. המצב בפועל היום הוא, שרוב הבנקים, חוץ מלאומי ופועלים, הפסיקו כמעט לגמרי לממן פרויקטים, כי הגיעו לתקרת האשראי שמתיר להם בנק ישראל. לו היה המבקר משוחח עם קבלנים ויזמים, היה שומע איך נתקעו פרויקטים בגלל מחסור באשראי. המבקר מסתמך על נתון, שלפיו נתנו הבנקים ב-2012 אשראי ב-204 מיליארד שקל לענף, אך יכלו לתת 23 מיליארד שקל נוספים. בהנחה שהנתון נכון, מדובר על אפשרות להגדלת האשראי ב-11%. על-פי התיאורים הדורשים של המבקר, על מחסור ברבבות דירות, נראה שאשראי זה לא יספיק.

• "מחכים עד 15 חודש להיתר בנייה" - לא נכון. מבקר המדינה הגיע למסקנה מוטעית זו לאחר בדיקת הנתונים בחמש רשויות מקומיות בלבד, מתוך יותר מ-200 רשויות בישראל. לו היה בודק מוקד מרכזי של ביקוש לדירות, תל אביב למשל, היה מגלה שלעתים קרובות מחכים היזמים להיתר בנייה 18 חודש ויותר. זה מה שקורה כשעושים בדיקות חלקיות (מאוד).

שימוש במכבסת מילים

• "הרווח היזמי הוא 15.1%" - לא נכון. לו היה המבקר בודק נתונים גלויים של חברות בנייה הרשומות בבורסה, היה מגלה שהרווח האמיתי נמוך בהרבה.

• "מחיר למשתכן נכשל" - לא נכון. המבקר עצמו מספר, כי ב-19 שנותיה של התוכנית (המבקר כותב "18 שנים", וגם זו טעות), מכרה רשות מקרקעי ישראל, אז המינהל, מגרשים לבניית 27,300 דירות מוזלות. אך היכן הכישלון? נכון, בפועל מכרו היזמים, שקנו את המגרשים, רק 19,200 דירות מוזלות; אבל איך ייתכן לקרוא למבצע שאיפשר לכמעט 20,000 משפחות לרכוש דירות במחיר סביר ומוזל, "כישלון"? אם יש כישלון בנושא זה, הוא של שפירא.

• מדוע לא לכתוב בעברית? המבקר כותב כי פרויקטים של פינוי-בינוי מתעכבים "בגלל מחלוקת בין בעלי זכויות". הוא "מכבס" את העובדות האמיתיות הפשוטות: הפרויקטים מתעכבים לעיתים קרובות, כי כמה מבעלי הדירות הישנות מסרבים לחתום עם החברה היזמית על חוזה פינוי-בינוי. אחת הבעיות בדוח כזה היא ביטויים מעורפלים וסתומים. מדוע כל כך קשה לכתוב בעברית פשוטה וברורה?