דוח
מבקר המדינה על מחירי הדיור יכול היה לתת תמונה הפוכה מכפי שעולה ממנו. דוח זה, כמו כל דוח ביקורת, מגלם הרבה חכמה בדיעבד של המבקר. לכן ראוי היה, כי יתן היבטים אחרים של אפשרויות לגבי מקבלי ההחלטות וכן שיעזהר יותר בניסוח הדק. לכל מילה בדוח מבקר, ובעיקר בימי בחירות, יש משמעות עצומה. אנסה להבהיר זאת כאן.
המבקר אומר: "בזמן שמחירי הדיור נוסקים, רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה ה
ממשלה ה-32 בראשותו של מר
בנימין נתניהו את הצורך לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור". מאחר שייתכן שמחירי הדיור, עם הכבוד להם, לא היו ואינם הנושא החשוב ביותר לדיון ממשלתי, הרי שללא חכמה בדיעבד ראוי היה להוריד מהמשפט הזה שתי מילים: את המילה "רק" ואת המילה "יותר".
אז היה בזה ציון עובדה שכנראה היא נכונה, אך ללא החכמה של ביקורת בדיעבד. וכך היה נכתב המשפט: "בזמן שמחירי הדיור נוסקים, ביולי 2010, שנה לאחר הקמתה, זיהתה הממשלה ה-32 וכו'." ואולי מגיע לממשלה ולשרים שכיהנו בה, בנימין נתניהו ו
משה כחלון ו
אביגדור ליברמן ו
אלי ישי, כולם ראשי מפלגות נוכחיים, צל"ש - שלמרות כל עיסוקיהם היא בכל זאת, בתוך שנה מהקמתה (זמן סביר מאוד אם לא מדובר בחרום) העלתה לדיון ולהחלטות את מחירי הדיור? האם זו אפשרות? כנראה שלא אצל המבקר הנוכחי.
וכך גם לגבי ממשלת אולמרט. המבקר מותח ביקורת של חכמה בדיעבד: "אף שהסתמנה מגמה ברורה של עלייה חדה במחירי הדיור, הממשלה בראשות
אהוד אולמרט (שכיהנה עד מרס 2009) לא זיהתה מגמה זו כסיכון הדורש התייחסות ייחודית ולא קיימה כל דיון אסטרטגי בנושא". אולם בניגוד לכך, המבקר עצמו מציין, כי ב-31 באוגוסט 2008 "הוחלט בממשלת אולמרט לא ליזום תוכניות חדשות לבנייה במרכז בשנים 2009 עד 2012", וזאת כדי לאזן בין גידול האוכלוסייה במרכז ובפריפריה.
הנה כי כן: הממשלה של אולמרט, בה כיהנו בין היתר יצחק הרצוג,
ציפי לבני וליברמן וישי, כן קיבלה החלטה, ואפילו החלטה אסטרטגית. ייתכן שבחכמה בדיעבד אולי לא הייתה החלטה מושלמת, אבל לציין שהממשלה של אולמרט לא זיהתה סיכון?
