אין לך צרה גדולה יותר בפוליטיקה הישראלית מאשר מפלגה גדולה באשר אין צרה גדולה שבאה על ישראל בארבעים השנים האחרונות שלא מידי מפלגה גדולה של כ-40 מנדטים פחות או יותר. כך שעם בוא יום הבוחר, הדבר הרצוי והטוב ביותר לעם ישראל ולהמשך אחיזתו בארצו, הוא פיזור קולות המצביעים בין מפלגות שונות ומכאן פיזור המנדטים, עד שיהיו כמה מפלגות בינוניות פלוס מינוס ואף קטנות, אך בשום פנים שלא תיווצר מפלגה גדולה כלשהי, גדולה מדי, ליכוד או עבודה, עם יותר מ-25 - 27 מנדטים, ורצוי מאוד אף פחות.
בעקרון, בעידן של תחייה, של עלייה תרבותית, של רנסנאס, אין שום מניעה שתהיה מפלגה גדולה, רבת עוצמה והשפעה, שתצעיד את העם ומדינתו קדימה ולמעלה, לעבר הגשמת יעדיהם הציוניים וההיסטוריים, דהיינו מדינה יהודית של העם היהודי בכל רחבי ארץ ישראל, על כל המשתמע מכךבחומר וברוח, בחול ובקודש. זה האידיאל ולכאן יש להתכוונן.
ואולם מציאות ימינו רחוקה מלהיות אידיאלית. היא שונה בתכלית. אנו חיים, ולא מהיום, בתקופה של שקיעה ונסיגה תרבותית, ירידה, דקאדנס, שקיעת תרבות המערב ועמה שקיעת הלאומיות החילונית השלטת. הנסיגה מחבלי מולדת אינה אלא שיקוף במציאות הארצית של נסיגה תרבותית ומסקנה אחרונה שלה. לכן, בעידן של שקיעה נסגנית כעידננו זה, אין לך סכנה גדולה יותר להמשך המפעל הציוני מאשר היווצרותה של מפלגה גדולה ודקאדנטית, שואפת נסיגות בהתאם ל'רוח הזמן', כגון הליכוד והעבודה. 'ההיסטוריה של המדינות היא היסטוריה של התפשטות והתכווצות טריטוריאלית' (הרמן כהן). מבחינה זו, אין ספק שמדינת ישראל נמצאת כבר עשרות שנים בעידן רע מאוד של התכווצות טריטוריאלית.
הנה כי כן, כל שלושת האסונות ההיסטוריים שירדו על מדינת ישראל, דהיינו שלושת התאונות שקרו לישראל בארבעים השנים האחרונות באו עליה בעטיה של מפלגה גדולה ודקאדנטית, חסרת מעצורים, אשר בראשה ניצב מנהיג זחוח דעתושיכור כוח, חסר איזון וחסר ובלמים:
1.
בחירות 1977 - הליכוד בראשות
מנחם בגין מנצח עם 43 מנדטים. אויר הגבהים הדליל מסחרר את ראשו של רה"מ בגין, הוא שוכח תוך זמן קצר מאין בא ולאן יש ללכת, שוכח את ארץ ישראל השלמה ואת האידיאולוגיה של 'אף שעל'. הוא נסחף עם מגמות ההרס של '
שלום עכשיו' ואווירת הנכאים בשנים הראשונות שלאחר מלחמת יוה"כ. הסחרחורת גוברת עם נחיתת סאדאת בארץ. תוך זמן קצר בגין חתם על הסכם כניעה מביש, נתן את כל חצי האי סיני על כל יתרונותיו הביטחוניים ואוצרותיו הכלכליים במתנה למצריים 'תמורת פיסת נייר' כדברי סאדאת, הוריד באחת את מעמד ישראל בעולם מטה-מטה, הרס עד היסוד את כל הישובים וגרש באופן נפשע אלפי יהודים מבתיהם. בזאת נתן בגין חותמת ממשלתית במציאות ממש למגמת השקיעה התרבותית והחל במהלך ההתכווצות האובדני של עם ישראל ומדינתו בארצו, מהלך שעד היום הזה ישראל מתקשה להיחלץ ממנו. כמו-כן, במסגרת אותו הסכם, הכיר בגין 'בזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתיני' חפר עוד בור לישראל ופתח פתח ראשון להקמת מדינת שטן פלשתינית. האין זו איוולת בקנה מידה היסטורי?
2.
בחירות 1992 -מפלגת העבודה בראשות
יצחק רבין מנצחת עם 44 מנדטים. עוד בליל הבחירות, כאשר נודעו התוצאות, הגיע רבין למטה העבודה כולו רושף אש ונשא את נאום האני המתלהם שלו: 'אני אנווט, אני אקבע, אני אמנה, אני ואני ואני'. שכרון כוח אדיר וגאוות אין קץ, טמטום ואווילות,הם שהובילו במהרה את צמד הדקאדנטים, רבין ושותפו פרס, לחתימה על
הסכם אוסלו, הסכם הכניעה המביש הידוע לשמצה,הסכם מסוכןוהרסני שפתח מחדש את המלחמה על הארץ כולה, הסכם הרצחנות והדמים שהכניס לתוך ארצנו כסוס טרויאני ממש את המחבל ערפאת ועמו צבא ערבי איסלאמו-נאצי של עשרות אלפי מחבלים, צבא מחומש היטב מכף רגל ועד ראש, צבא אשר מאז ועד היום כבר הספיק למרר את חיי ישראל, לקפח חייהם של מאות רבות ולפגוע באלפים. צבא השטן שהוכנס לארץ ע"י רבין ופרס ונלחם למען מטרה אחת: השמדת ישראל וכינון מדינה פלשתינית תחתיה. עוד איוולת בקנה מידה היסטורי.
3.
בחירות 2003 - הליכוד בראשות
אריאל שרון מנצח עם 38 מנדטים. אריאל שרון, גיבור מערכות ישראל לשעבר, שיכור כוח וזחוח דעת מתוצאות הבחירות, מוצא עצמו תוך זמן קצר תחת מספר חקירות משטרה. על-מנת למלט נפשו ונפש בניו מהתקשורת השמאלניתו מדין בית המשפט, הוא משתמש באופן פסול בכוח הרב מדי שקיבל בבחירות, עושה סיבוב פרסה ומתנכר לכל מה שפעל למענו לפנים בחינת 'הכה ביהודים והצל נפשך'. יש לציין כי לאחר שהיה שותף מלא להרס הישובים בסיני, הודה שרון בטעות ואמר שהרס שכזה לא יחזור. ולאחר הבחירות הנ"ל, כאשר מצנע רצה להצטרף לממשלת אחדות אם רק יבטיח לו שרון את הרס נצרים בלבד, אמר שרון כי 'דין נצרים כדין תל אביב' ומצנע נשאר מחוץ לממשלה. והנה, תוך מספר חודשים הניח על שולחן הממשלה את 'תוכנית ההינתקות'. בעודו נוטף שכרון כוח דיקטטורי ותוך רמיסת כל עקרון של שלטון חוק במדינה דמוקרטית, בעידוד עדר הביזונים התקשורתי ובגיבוי החונטה המשפטית, ביצע שרון את פשע הפשעים של הרס כל ישובי גוש-קטיף וארבעה ישובים בצפון השומרון, פשע הגירוש של כ-8500 יהודים מבתיהם, פשע שלא יסלח ולא יכופר לעולם. בזאת פעל שרון בגלוי להחלשת ישראל ולחיזוק האויב הערבי. איוולת היסטורית כבר אמרנו?
בכן, שלוש מערכות בחירות, שלוש פעמים ניצחה מפלגה עם כ-40 מנדטים. כתוצאה מכך הסתחרר לחלוטין ראשו של מנהיג המפלגה שממילא נהיה גם לראש הממשלה. והנה, שלוש פעמים עם ישראל הוא ששילם את המחיר הכבד בעבור שלושה מהלכים הרסניים שביצע רה"מ נגד האינטרסים המובהקים של ישראל, שלושה מהלכיםש היו יכולים על-נקלה להוות כולם ביחד וכל אחד לחוד עוד פרק לתפארת ב'מצעד האיוולת' (ברברה טוכמן).
אז מה קורה כאן בעצם? כאשר אחת המפלגות מקבלת בבחירות קולות רבים וכתוצאה מכך מספר רב של מנדטים, מסתחרר מוחם של מנהיגיה ובעיקר של מנהיגה, ראש הממשלה הנבחר, אשר בנוסףתוקף אותו גם שיכרון כוח בלתי נשלט. מבחינת עם ישראל ומדינתו, השילוב של ראש ממשלה שיכור כוח וזחוח דעת, עם 'רוח הזמן' של שקיעה ונסיגה תרבותית, הוא תמיד שילוב קטלני המתבטא במציאות במהלך היסטורי שלילי המופנה כנגד העם עצמו, מהלך של נסיגה מחבלי ארץ, הרס ישובים, גירוש, ועם זאת העצמת כוחו של האויב הערבי וזריקת עידוד למלחמתו נגד ישראל.
לכן, 'עד שיפוח היום ונסו הצללים' עד ש'רוח הזמן' ישתנה באופן יסודי והתרבות היהודית העצמית תשוב ותגבר על התרבות הכללית השוקעת ועמה על הלאומיות החילונית הגוססת אך השלטת עדיין, עד ששוב יעלה המפעל הציוני על דרך התחייה התרבותית, הצמיחה, העלייה, הרנסאנס, ובכן עד אז ואם חפצי חיים אנו, יש לשמור על הפוליטיקאים ומפלגותיהםשלא יגדלו יתר על המידה: יש לוודא שהמפלגות יהיו לכל היותר בינוניות בגודלן, כך שיאלצו לעשות חיבורים מחיבורים שונים בדרך להרכבת קואליציה, עד שהמפלגות ינטרלו תמיד זו את זו, הפוליטיקאים ידכאו זה את זה, ימשיכו לזרוק בוץ האחד על השני, ולא יוכלו עוד לממש את תאוות ההרס העצמי הלאומי שלהם, בהתאם ל'רוח הזמן'הנסגנית,ולפעול נגד עם ישראל ומדינתו בארצו.
