כמו בעבר ייזכר גם הפעם מרתון תל אביב בשל מחדלי ארגונו. עריכתו הייתה פשוט ביזיון וכל התירוצים פשוט לא יועילו. לנוכח כישלונו הזועק לשמיים מתגמדת אפילו שבירת שיא הריצה שהושגה בו על-ידי הרץ הקנייתי.
הכתובת הייתה רשומה על הקיר עוד מראש. במזג האוויר המעיק שנצפה לא היה למרתון הזה שום סיכוי לעבור בשלום. אלא שממש כמו במחדלי העבר, כמיהת עיריית תל אביב לרייטינג גבוה היא זו ששברה את גב הגמל. בדיעבד שוב מסתבר מחדש שראש העירייה,
רון חולדאי, לא ויתר על תדמית חיובית של עירו גם במחירו של מפגע בריאותי.
למען הגילוי הנאות ראוי להודות שהמרתון הזה לא היה גזירה משמיים. לעומת חודש עם מזג-אוויר הפכפך ניתן היה לדחות אותו למועד נוח יותר מבחינה אקלימית, ללא שרב שמעיק, או קור שמקפיא עצמות.
הפקת לקחים אחרי ככלות הכל, אפילו בצה"ל - ועם כל הכבוד להבדל הגדול - נדחים לשעת-כושר אימונים מפרכים, ובלבד שלא לסכן לחינם את חייהם של לובשי המדים. בהקשר לכך גם ראוי לציין שגורמים רפואיים ברי-סמכא הזהירו מראש מפני מה שצפוי.
אם לא די במחדל בטיחותי-תברואי שכזה - צריך היה לפחות להפיק לקחים מתבקשים ממרתונים קודמים שנערכו בתל אביב, כמו זה שנערך לפני שנתיים ושהסתיים גם הוא במותו של אחד המשתתפים בו. אלא שלעירייה זה, כנראה, לא הזיז ולא הפריע לעבור לסדר היום.
ועכשיו שוב חוזר הסצנריו משכבר הימים, שבו מטיל איש על רעהו את האחריות לשרשרת המחדלים הגדולה. רק שהפעם זה לא יעזור. הכובע פשוט בוער על ראשו של מי שנתן את ידו לעריכת המרתון הכושל הזה.
