ראש הממשלה יצא לוושינגטון בשליחות כולנו, והליכתו לכותל ערב עלייתו למטוס הוסיפה ממד דרמטי הולם. נתניהו כינה את נסיעתו 'גורלית', והוא עשה אותה לכזאת. הוא הניח על כף המאזניים את הנכס היקר מפז של יחסינו המיוחדים עם ארה"ב, ובכך לקח על עצמו הימור מסוכן. מצד שני, הפצצה האירנית כמוה כמזימת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. בפינה הזאת התנגדתי להימור של נתניהו, מפני שהוא אינו דומה להימור שמרדכי כפה על אסתר, לבוא אל המלך מבלי להיקרא ולהסתכן, שמא לא יושיט את שרביט הזהב. מפני ששם, מוות בטוח כבר נגזר על היהודים, הפור כבר נפל, ומה עוד היה להפסיד?
ואם כבר הגענו למגילת אסתר, נישאר מעט אצלה. המגילה מספרת על "נס פורים" ואצלנו, נתניהו מנסה לחולל נס באמצעות נאום אחד. לאחר שיצא לדרך, הברכות והתפילות שלנו מלוות אותו, גם של אלה הסבורים שמלכתחילה לא היה ראוי להמר שיקרה נס.
מהותו של 'נס פורים' היא ה"ונהפוך הוא": פרס הייתה כנראה מדינה אנטישמית מאוד, אם מרדכי ראה לצוות על אסתר שלא להגיד "את עמה ואת מולדתה", ואם בזמן אמת לא נעשה למרדכי כל יקר וגדולה על הצלת חיי המלך בהתנקשות של בגתן ותרש, ואם המלך נעתר בקלות כזאת לבקשת ההשמדה של המן. גם האפיון האנטישמי של היהודים בפי המן היה ללא ספק סטריאוטיפ שרווח בציבור. בתוך אווירה טעונה זו, סירובו של מרדכי לכרוע לפני המן, גם לאחר שכבר יצאה גזירת ההשמדה, בו בלבד כבר טמון זרע ה"ונהפוך הוא", ומי יודע, אם רבים לא ביקרו אותו על ה"פרובוקציה" הזאת!
אומרים שהמגילה היא גלותית, ונהפוך הוא: כל כולה גאווה יהודית, על גבול ההימור. הלא גזירת ההשמדה לא בוטלה, מפני ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב". ה"נהפוך" היה, שניתן להם "להקהל ולעמוד על נפשם" - 'פייר פייט', התמודדות כוחנית בתנאים שווים. כמה חודשים עמדו לרשות היהודים לחולל בקרבם מהפך נפשי של זקיפת הראש, להשיג נשק ולהתאמן, ומשהצליחו ב"נהפוך" הזה, זכו גם ב'נהפוך' הגדול - הריגת הנאצים של דורם. מרדכי הימר על כל הקופה, והיו כנראה שלא סלחו לו על זאת. עובדה היא, שגם לאחר שנעשה לשר גדול, עדיין היה רצוי רק "לרוב אחיו".
'נס פורים' היה המהפך שחולל מרדכי ברוח התקופה -"Zeitgeist" בלע"ז, רוח שהכירה רק יהודים כנועים, ולפתע "נהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". עד כדי כך, ש"רבים מעמי הארץ מתייהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם".
מה שראש הממשלה יצא לחולל בוושינגטון גם הוא מהפך ב"צייטגייסט", ב'רוח הזמן' הפייסנית, הכנועה והמתרפסת, במיוחד בפני האיסלאם הרדיקלי והתוקפני, ורוח זו מגולמת באישיותו של אובמה. בו ובבעלי בריתו האירופים הרופסים אמור הנאום להפיח רוח קרב, לקום ולהגן על העולם החופשי וערכיו, וזה לא פחות מנס.
נתניהו מרבה להסתמך על התקדים של צ'כוסלובקיה - 1938. מול איומיו של היטלר עמד אז עולם רכרוכי ופייסני וסמלו - צ'מברליין, בעל המטרייה. מגרונו דיבר דור שלם שרצה שלום בכל מחיר, ורק קול בודד אחד השמיע טון אחר וקרא להתנגד לאשמדאי, קולו של
וינסטון צ'רצ'יל, אז חבר פרלמנט מבודד. נאומיו היו נפלאים, אך מי שם לב? הסכם מינכן המביש נחתם, ולצ'רצ'יל לא נותר אלא לסכם: בחרתם בחרפה כדי לברוח ממלחמה, קיבלתם גם חרפה וגם מלחמה! לצ'רצ'יל, ולעולם, לא נעשה נס פורים וכ-60 מיליון בני אדם שילמו בחייהם.
או קחו את דאעש. מה כוחו, יחסית לכוח של המעצמה הנאצית של הימים ההם? והנה, הקבוצה הזאת מאתגרת את העולם במעשי זוועה מסמרי שיער - כורתת ראשים, שורפת בני אדם, צולבת ילדים, משמידה עדות שלמות - ומעצמות העולם, שבצבאותיהן מיליוני חיילים, "יוצאות ידי חובה" בהפצצות מן האוויר שאין בהן כדי להכריע. חסר להן כוח הרצון 'להכניס את היד למים הקרים' ולשלוח צבא שישים קץ למחזות האימים. למה? כי זו רוח הזמן.
היש נאום בעולם שיכול להזיז את הצבאות ולהפסיק את מלאכתו של עורף הראשים מלונדון?
ומכאן לאוקראינה. ממשלות המערב תמימות דעים (שלא כדעתי, אגב, אבל זה לא חשוב), שמעשיו של פוטין - סיפוח קרים וערעור היציבות במזרח אוקראינה - מהווים תוקפנות ופשע מלחמה. אין חולק, שה-'תוקפנות' הזאת באה בתגובה לניסיון השלטון החדש באוקראינה, בעידוד המערב, לצרף את המדינה לאיחוד האירופי ולנא'טו, וזו יריקה בפני רוסיה. פוטין הגיב באלימות ויוצר עובדות מוגמרות. ומה עושים החברים החדשים של אוקראינה מן המערב? מאומה. פוטרים את מצפונם בהפסקות אש שאינן נשמרות, והדוב הרוסי מה שנגס נגס, כי המערב חסר שיניים.
היש נאום בעולם שמסוגל להצמיח לו את השיניים האלה?
בעניין האירני עונים אנשי אובמה לביקורת של נתניהו: נכון, ההסכם המתרקם הוא בעייתי. אולם איזו ברירה יותר טובה יש לו להציע? הם שכחו שבשעתו, כדי למנוע מישראל לפעול, אובמה נשבע שהאופציה הצבאית נשארת תמיד "על השולחן". היום, היא לא כל כך נראית שם.
הוי, כמה נתניהו צודק! אבל - וזה ה'אבל' הגדול - הניתן לשנות את הראש של אובמה ואת כיוון "רוח זמן" הפייסנית ע'י "נהפוך הוא" של נאום אחד, הניתן לחולל עם נאום אחד את מה שאסתר עם קסמיה עשתה לאחשוורוש?
אם כן, זה יהיה נס פורים השני.
