כיצד ניתן להבדיל בין תעמולה לבין אמת? התשובה היא פשוטה: אם אתה מסכים למסר הרי זוהי בבחינת אמת, אם אינך מסכים הרי זוהי תעמולה ... כך אליבא דפרופסור האמריקני פול לינברגר, מומחה ללוחמה פסיכולוגית.
ממרה אחרת, המסווגת כ"חוכמת המונים" מציגה תובנה פסיכולוגית לפיה "משעה שעלה בידיך ללכוד את מחשבתו של הפרט, הרי שהלב והנשמה יבואו בעקבות כך".
בעוד גישתו של שר התעמולה של גרמניה הנאצית, גבלס, גרסה כי "לתעמולה אין ולא כלום עם האמת", הגישה המקובלת כיום מניחה כי שומה על מסר תעמולתי שיכיל לפחות גרעין של אמת.
בספרות המקצועית מקובל להציב תחת קורת גג אחת את המושגים "תעמולה" PROPAGANDA) ו-"לוחמה פסיכולוגית" (PSYCOLOGICAL WARFARE), בעיקר בהתייחס לדיסציפלינות אלה בשדה הקרב. אולם, אין תימה כי שיטות לוחמה אלו הפכו זה מכבר למרכיבים מרכזיים ב"ארגז הכלים" של יועצי תקשורת ומעצבי דעת קהל, בפרט בהנתן מערכות בחירות שבהן "הוסרו הכפפות" . מעולם לא היה הפסוק מ-משלי פרק כ"ד, "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ", כה אקטואלי.
לקראת הישורת האחרונה של מערכת הבחירות בישראל, מסתמן כי השימוש בשיטת הלוחמה הפסיכולוגית (ל"פ) צובר תאוצה, באופן העולה בקנה אחד עם ההגדרה המתודולוגית של המושג, דהיינו - מצרף של פעולות מתוכננות שנועדו להטמיע מידע סלקטיבי ומוטה באזני קהל יעד ספציפי, במטרה להשפיע על רגשותיו, מגמותיו, שיקול דעתו והתנהגותו.
מבט בסיסי כלפי הקמפיינים המפלגתיים במערכת הבחירות הנוכחית מעלה בבירור כי צוות היועצים של "
המחנה הציוני" מנהל תוכנית ל"פ מוקפדת על-פי "הוראות הפעלה" מקצועיות, הידועות בצבא ארה"ב כ-FIELD MANUAL (FM). סדר הפעולות ובחירת התכנים ואמצעי הדלף, מותאמים לשיטות הל"פ השונות בדגש על -
- ל"פ לבנה - מסרים ערוכים שמקורם ידוע ואינו מוסווה.
- ל"פ אפורה - ייחוס מעומעם שאינו מזהה במדויק את מקור המידע .
- ל"פ שחורה - ייחוס המידע לגורם שאינו המקור האמיתי.
השימוש הנפוץ ביותר בל"פ "לבנה" כאמצעי להכפשת מפלגת הליכוד בכלל וראש ה
ממשלה בפרט, השתקף בעיקר בהתנפלות השיטתית על משפחת נתניהו (פרשת הבקבוקים, הרהיטים, הנסיעות, ההוצאות, השיפוצים ועוד); "ציון נכשל" לממשלה בראשות נתניהו (התייקרות הדיור, פיטורי עובדים, חוליי מערכת החינוך ועוד), הוקעת ראש הממשלה כ"קבלן הריסות" של יחסי החוץ של ישראל בעיקר בשל הנתק עם ממשל אובמה והעדר תהליך מדיני מול הפלשתינים.
הניצול המתוחכם של כלי תקשורת "מזוהים" והכוונה ייעודית באמצעות רשתות חברתיות ו-טוקבים מגמתיים, נועד "לפמפם" באזני הציבור דימוי של מנהיג כושל המוליך את צאן מרעיתו שולל. ההישג הנדרש בראיית מעצבי הקמפיין היה לגרום לכך שגם דבר שקר הנאמר באופן חוזר ונשנה מתקבע בתודעה כ-אמת; למצער, אם אינך מצליח לשכנע את קהל היעד, לפחות גרום לו להטיל ספק...
היה מקום להניח כי מסרים בשיטות "אפורות" ו"שחורות", האופייניות בד"כ לארגוני ביון, יינקטו במשורה, כאשר קהל היעד הוא ציבור הבוחרים בישראל. למרבה הצער, גם שיטות אלה ננקטו גם ננקטו.
פעילותם של גופים ועמותות דוגמת V15, "קול אחד" ו-"מולד", שחרתו על דגלם את המטרה להפיל את שלטון הליכוד ואת הסיסמה "רק לא ביבי", הגם שאינם מזוהים מהבחינה הארגונית הפורמלית עם "המחנה הציוני", סביר כי פעילותם משויכת לקטגוריה של ל"פ "אפורה"; דהיינו, קיים קושי משפטי לאמת זיקה הקושרת אותם בעבותות למפלגה כיישות משפטית, אולם נהיר כי הם משרתים את מטרות הבסיס של המפלגה.
כך גם בהתייחס לפרסומים בתקשורת, דוגמת דיווח בערוץ 10, במהלך ביקורו של ראש הממשלה בארה"ב (ראשית מרס), לפיו החליטה וושינגטון על הפסקת שתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל, במשתמע המדובר במידע מהימן ממקור אמריקני בכיר, הגם שלא היה לכך יסוד.
הדלפת "מסמך מולכו-ע'רה" לגבי עומק הוויתורים של נתניהו מול הפלשתינים, ראויה להחשב כ-ל"פ "שחורה", בשל ההיבט המניפולטיבי המסווה את מקור המידע ומייצר חרושת שמועות בהקשר זה האם גורם ישראלי היה מעוניין בכך דווקא בעיתוי זה, או שמא פלשתיני), ובוודאי בהנתן העובדה שמגמת המדליפים הייתה לעורר מדנים בין מרכיבי "גוש הימין". אגב, איש לא נתן דעתו לעצם העבירה הביטחונית הנוגעת להדלפת מסמך מסווג לתקשורת...
בשולי הדברים ייאמר כי בעוד הגורמים הייעודיים במערכת הביטחון מגלים חולשה ורפיון בתחום הלוחמה הפסיכולוגית מול איומים חיצוניים דוגמת חמאס, חיזבאללה והרש"פ, קיימים גופים מקצועיים המצטיינים בשימוש בשיטות ל"פ במסגרת מערכת הבחירות בישראל. בהחלט חומר למחשבה.
