לא רק ישראל מודאגת מהסכנות הטמונות בהתפתחות פרויקט הגרעין האירני. חוששות גם מדינות ערב במזרח התיכון המוגדרות כיום כ"מועדון המאוימות": ערב הסעודית, כוויית ואמירויות המפרץ, עירק, הממלכה הירדנית ואפילו מצרים, שלאף אחת מהן אין יכולת מעשית - כלכלית או טכנולוגית - לפתח יכולת גרעינית להגנה עצמית מפני אירן שמטרתה האסטרטגית היא להשתלט על כל מקורות הנפט במזרח התיכון וכך להפוך למעצמה האיסלאמית המובילה בעולם.
את החששות האלה ניתן לפתור במהירות, ביעילות וללא השקעה, אם יבינו "המאוימות" כי מכל המדינות שבעולם דווקא בידי ישראל מצוי מפתח הקסם לפתרון. כל מה שדרוש זו החלטה עקרונית, כי הגיעה העת לרדת ממסלול המלחמות והעויינות ולעלות על נתיב השלום. תהליך שכזה אינו חייב להיות גלוי לעין כל, אך רצוי שיובא לידיעת שליטי אירן, כדי להציב, מבעוד מועד, מחסום ממשי בפני שאיפותיהם האימפריאליסטיות.
היעד של תרחיש שכזה הוא לייצר עסקה שבמסגרתה ישראל תציב את "האופציה הגרעינית" שלה לרשות מנהיגי "המאוימות" כמטריה אסטרטגית שתוכל לספק הגנה מרתיעה לכל שכנותיה המאוימות על-ידי אירן. בתמורה להתחייבות שכזו תוכל ישראל לזכות במעמד של "מדינה עמיתה" במחנה חדש של שלום מזרח תיכוני ולפתוח מסלול של קשרים דיפלומטיים.
עידן חדש במזרח התיכון מנקודת ראות ישראלית חשוב וכדאי שישראל תעלה מיוזמתה את הנושא לדיון באמצעות קשריה עם מצרים, ירדן או אחדות מנסיכויות המפרץ. אבל סביר להניח שהביצוע יוכל לצאת לדרך רק אם יתחלף השלטון בישראל והמלאכה לא תופקד בידי
ממשלה בראשות נתניהו הדוגל במדיניות של "שב ואל תעשה".
כדי לממש מהלך יוצא דופן שכזה חייבים יהיו מנהיגי כל הצדדים הנוגעים בדבר להתחיל מיד אחרי הבחירות, בסודיות ומאחורי הקלעים, במהלך של מו"מ על תנאי השיתוף, שצריכים להיות פשוטים וברורים, כמו, למשל, מה יהיו יעדי קיומו הממושך של הפרויקט המשותף, מה תהיה תמורתם האסטרטגית ובאלו מקרים יתאפשר מימוש אופציית ההגנה שתספק ישראל. אחרי שהתנאים יובהרו אפשר יהיה להודיע עליהם לעולם.
שילוב כוחות מן הסוג הזה יוכל לפתוח עידן חדש במזרח התיכון שאותו אפשר יהיה להגדיר בכותרת "אטום ישראלי כאמצעי הגנה והרתעה נגד איומי ההשתלטות האירנית". במצב שכזה לא יהיה עוד צורך במו"מ האין-סופי וחסר התוצאות בין נציגי המעצמות לשליטי אירן ושוב לא יעמדו במרכז הדיון העקר שאלות כמו "שתי מדינות לשני עמים", "חלוקת ירושלים" ו"זכות השיבה".
אם אומנם תתממש אופציה נועזת וחשובה שכזו ניתן יהיה לומר, כי איום האטום האירני הוא זה שיצר את חוד החנית שתשמש דווקא לקידום שלום בין ישראל לשכנותיה ולא למלחמה. כל מה שנדרש מן הצדדים זו חשיבה יוצרת "מחוץ לקופסה". ואולי, על-פי מה שכתוב במקורותינו, תתממש האמרה: "מתוך שלא לשמה - בא לשמה".
