היורים אש - על כוחותינו

המצהיר כי נתניהו מסוכן יותר מהאיום האירני בכנס בו נאם מאיר דגן בתל אביב, הוא סיכם את משנתו המדינית בהצהרה: כי לא האיום האירני מפחיד אותו - אלא ההנהגה הנוכחית בראשות נתניהו. הצהרה מעין זו - הבאה מראש מוסד לשעבר, חמורה יותר כשלעצמה מבחינה ביטחונית ומוסרית מהאיומים האירניים השוטפים. מה עוד שהאיש כבר ארבע שנים לא בתפקיד ובעיקר לא בעניינים. הסופר דוד גרוסמן, שאיננו ממעריציו של נתניהו, פרסם בעתון ידיעות (8.3.15) הודעה שבו הוא תומך בעמדת נתניהו בנושא הגרעין האירני. ההודעה אומנם הוצנעה, בתחתית העמוד האמצעי, אבל לפחות הסופר היה מספיק הגון לומר שהוא אומנם לא מחסידיו של ביבי, אבל בנושא אירן הוא צודק - הוא נלחם למען ביטחון ישראל ומדינת ישראל. השפעת הנאום בקונגרס הפתעה גדולה לתקשורת בארץ, ובמיוחד לכל אלה שהתנגדו נמרצות לנסיעה ולנאום. בשונה מהתקשורת בארץ שניסתה ללא הצלחה לגמד את הנאום והשפעתו, דווקא בארה"ב בדעת הקהל ובכל הסקרים שבאו אחריו, צידדו בנאום ובהשפעתו, כמובן בניגוד לאלה שתומכים באובמה ובמדיניות "הפרווה" שלו מול אירן ובמזרח התיכון. גם באירופה דעת הקהל הזדעזעה וציינה כי יש לחשוב פעם נוספת האם ההסכם הוא טוב ומועיל, וזה כשלעצמו כבר הישג גדול בנושא האירני. שדרת הגנרלים עם מסמך של יותר מ-200 קצינים הוא בהחלט מסמך מרשים ומכובד, אך אפשר לארגן גם מסמך נגדי עם אישים ואנשי צבא ופוליטיקאים שחושבים קצת אחרת. פוליטיקאים ותיקים ומנוסים בארה"ב, כמו יו"ר הקונגרס, רודי ג'וליאני (ראש עיריית ניו-יורק לשעבר) סנטורים מכובדים ביניהם סנטור מקיין וסנטור ג'אב בוש (אחי הנשיא) ואחרים ורבים, תמכו בנתניהו, בנאום ובגישתו להסכם. מה עוד שאפשר לארגן רשימת קצינים נגדית מכובדת ביותר. משקלם, כולל התומכים בישראל לא פחות מכובד ובעל משקל מאשר שדרת הגנרלים. הביקורת מכוונת ליזום, להניע, להציע, ובכן רבותי המכובדים - אהוד ברק, בקדנציה הקצרה שלו כראש ממשלה, הציע לערפאת, הסכם מצוין עם נסיגות, חילופי שטחים, הסדר בירושלים. והתשובה הייתה - לאו רבתי. ממשלת אולמרט, עם ציפי לבני הציעו לאבו-מאזן הסכם חלומי, הסכם שלא יחזור על עצמו בשנים הקרובות - התוצאה - בריחה והכחשה. מסקנה עגומה בשלב זה, אין לנו פרטנר, אין עם מי לעשות עסקים, אבו-מאזן מעדיף לשחק את המסכן הנרדף ופונה אובססיבית לאו"ם ולמוסדות נוספים, שם אומנם יש לו הצלחה מוגבלת, אבל מעשית בשטח אין לכך ערך ממשי. היוזמה המדינית של פנייה למדינות ערב המתונות, מה שקרוי אצל רבים, היוזמה האיזורית, המושמעת רבות לאחרונה ע"י מתנגדי נתניהו, כאילו כאן פתרון הקסם לסכסוך הפלשתיני - היא אשליה מסוכנת ומטעה. אף מדינה ערבית מתונה, לא סעודיה, האמיריות, ירדן, לא יסכימו ולא יעזו לוותר על נקודות אלה, שהן מבחינת ישראל, חיוניות לביטחונה וקיומה:

• ויתור על זכות השיבה.

• ויתור על קו עמק הירדן - כלומר קו הבקעה.

• נסיגה לקווי 67.

• חלוקת ירושלים - כדי שמזרח ירושלים תהיה בירת פלשתין.

• פירוז השטחים שבידי הפלשתינים.

• הגושים הגדולים - יסופחו לישראל אפילו תמורת חילופי שטחים.

• מדינה עצמאית, ללא צבא עם נשק כבד ובפיקוח של מי נכנס, מי רוצה להצטרף ולהפך לאזרח - לאמור: מניעת זכות שיבה זוחלת. ובעיקר מניעה של כניסת גורמים כמו חמאס, חיזבאללה, דע"ש ויתר גופים שונאי ישראל.

ואי לכך ובשל כך - על ישראל לעמוד איתן מול כל הרעשים וגלי הצונאמי, לא להישבר, לא להיכנע ולא לפחד מהפריץ שמא יאיים בהפסקת הסיוע. אובמה וממשלתו - הוכיחו שאין להם מושג ירוק, על המנטליות הערבית, הם נכשלו בעירק, אפגניסטן, סוריה, תימן והפלשתינים, ורק ירושלים נשארת כל הזמן - 02.