הבדיחה העצובה היא ההתבכיינות של השמאל על השמצות. אלופי ההשמצות הריקות מתלוננים.
בשירות מפלגת העבודה הציב קמפיין V15 מודעות חוצות המבזות את ראש ממשלת ישראל. שמחים לאידו. שונאינו מסביב רואים כיצד היאהוד מבזים את ראש ממשלתם, ובנות פלשתים עולזות. הם ביזו אותו כשצעד בראש המצעד בפריס וחיזק את יהודי צרפת והם ביזו אותו כשעמד בלב בירת העולם והודיע לעולם כולו שעם ישראל חי ושאיננו מתכוונים לשתוק יותר מול איומים קיומיים. החלפת השלטון מקדשת את כל האמצעים. ביזיונו של נתניהו הוא ביזיון המחנה הלאומי כולו, ובעצם ביזיונה של מדינת ישראל. עוד בטרם נודעו תוצאות הבחירות, החבורה המהוללת משמאל מכריזה על ניצחון. עוד נראה. היינו כבר בסרט הזה כמה פעמים, ובכל פעם השמאל חגג בתקשורת והפסיד במציאות. השיטה היא להטיל מורא על בוחרי הימין, להכניס מורך בליבם, שאין סיכוי ושאר שטויות מבית המדרש הסטליניסטי.
שום דבר. המערכה ממש לא בכיסו של השמאל. רחוק מזה. העצרת הערב בכיכר רבין תהיה מפגן התחזקות והתגברות של המחנה הלאומי כולו. הסכנה שבניצחון השמאל בפעם הזאת היא שכרון הכוח, ממש כמו ב-92'. יחד עם אובמה בסוף כהונתו, יתגבש רצון להטביע חותם בלתי הפיך על האזור. אז בזמן שכל האזור מתפרק לרסיסים וישראל נותרת יציבה, יבוא זמנה של ה"התכנסות", ה"היערכות מחדש", ה"חזרה לגבולות מוסכמים" וכן הלאה כינויים שונים להכשיר את שרץ הנסיגה וחורבן ההתיישבות היהודית בגב ההר, בואכה מדינה פלשתינית שתיהפך לח'ליפות איסלאמית יום אחרי כינונה.
לא מדובר בהפחדות סרק. ראו על מה מדברים כל סייעני המשנה של הרצוג ולבני. כל מי שקיבל מסרים או דיברו איתו בנושא, שמע בעיקר את הדברים הללו. הרצוג ניסה לעמעם מסרים ביחס לירושלים ולעתיד יהודה ושומרון, אבל העמותות השונות, המנהלות עבורו את המלאכה, מדברות בעיקר על ה"התנחלויות", על "תהליך מדיני" ועל "נסיגה".
שני תהליכים מדיניים נעשו בחסות השמאל: אוסלו וההינתקות. שניהם הובילו לפיגועים ולמלחמות והציבו על גבולותינו ישויות עוינות לישראל. איננו זקוקים לאסון שלישי. יוקר המחיה ובעיית הדיור יטופלו בידי כולם; אין פה יתרון לשמאל על פני הימין. אבל סדר העדיפויות הוא השמירה על הבית הלאומי עצמו.
במקום לקטר, לחשוש, להתעצב, להתיירא מפני גייסות השמאל - יטריח עצמו כל אחד להגיע הערב לכיכר. לא להתעצל. התקשורת ברובה תנסה להמעיט בערך העצרת, אבל אוהבי ארץ ישראל ותומכי מפלגות הימין נקראים להתייצב. חיזוק אחרון לפני המערכה המכריעה. כי בנפשנו היא.
