מחר בחירות. בואו נוציא לרגע את הראש מהמדמנה בה אנו שרויים כבר כ-100 ימים, ונביט על הסביבה שלנו. נתחיל ב-דאעש (או המדינה האיסלאמית) שמככבת אצלנו בתעמולת הבחירות. לפני למעלה מחצי שנה, הכריזה ארה"ב מלחמה על הארגון הזה בעירק ובסוריה (הכוונה לאזורים הגאוגרפים כי אין כבר מדינה סורית ואין כבר מדינה עיאקית ), במטרה להחלישו עד להשמדתו. לצורך כך הוקמה קואליציה בינלאומית של עשרות מדינות, שלא הייתה גדולה ממנה בהיסטוריה, לפי ידיעתי. לדאעש, חשוב לחזור ולשנן, יש כוח צבאי של כ-30 אלף איש. לא יותר. הוא ברברי, אבל אין לו מאות אלפי לוחמים כמו לברברים שהיו תוקפים את האימפריה הרומית.
מה מאזן המערכה הבינלאומית נגד הארגון הזה לאחר חצי שנה?
"מרכז המידע למודיעין וטרור על שם האלוף
מאיר עמית" הוציא בימים אלו נייר הערכה ראשונית. המסקנות מראות על מאזן של הישגים וכישלונות. בסוריה ובעירק נבלמה תנופת ההישגים של דאעש. ולא רק זאת אלא שהוא ספג מפלה בקרבות נגד הכורדים בסוריה סביב העיר קובאני. כמו-כן, התקיפות האוויריות של הקואליציה פגעו במתקני הנפט שבידיו ובכך פגעו בהכנסותיו וביכולתו לספק שירותים לאוכלוסייה שתחת שליטתו. אבל, כל התקיפות עדיין לא הצליחו לערער את אחיזתו של דאעש בשטחים הנרחבים שכבש בסוריה ובעירק. בו בזמן הייתה לדאעש הצלחה מחוץ לסוריה ועירק. ראשית, הוא הצליח להתבסס במדינות אחרות במזרח התיכון: לוב ומצרים (בסיני); שנית, זרם המתנדבים הזרים לשורותיו לא פסק בחצי השנה האחרונה, ופעילים ג'האדיסטים במדינות המערב פתחו בגל פיגועים נגד יעדים ממשליים ויהודיים; ושלישית, מהבחינה האידיאולוגית, תפיסת העולם של דאעש נמצאת עדיין בתנופת התפשטות.
ממשל אובמה מנהל את המערכה מהאוויר, אבל הגורם המרכזי בשטח שנלחם נגד דאעש הוא אירן! לא בחשאי, אלא בשיא הפומביות. גנרלים אירנים, עם לוחמים אירנים, עם "צבא" עירקי, עם מליציות שיעיות עירקיות, שאכזריותן אינה נופלת מזו של דאעש, מובילים בימים אלו את הלחימה נגד דאעש בעיר תכרית, מצפון לבגדד, וימשיכו אותה צפונה לעבר העיר מוסול שבשליטת דאעש. הכל נעשה בידיעת האמריקנים ובהסכמתם, אם לא בשיתוף פעולה כלשהו. איני יודע כיצד יסתיימו הקרבות, אך כמעט ודאי שאם דאעש יובס, אירן תהיה בעלת הבית בעירק, הלכה למעשה, ואלוהים ישמור את הסונים בעירק מנקמת המליציות השיעיות.
במילים אחרות, התוצר של לחימת הקואליציה הבינלאומית נגד ארגון הטרור בדמות דאעש, עלולה להיגמר בכך שאת מקום דאעש בעירק תתפוס מדינת טרור הקרויה אירן. ואם אירן זאת תקבל רישיון בינלאומי לייצר נשק גרעיני?! לא לחינם סעודיה ונסיכויות המפרץ רועדות מפחד. וכאן אני מעלה שאלה מציקה: המצב מזמין שת"פ בין ישראל לסעודיה וגרורותיה, כמובן תחת המטריה האסטרטגית האמריקנית, מול האימפריה האירנית השיעית המתפשטת. אבל, היכן באמת יהיה ממשל אובמה? עם האירנים או עם הציר המיוחל הסעודי-ישראלי? ואם הוא יתייצב לימין האירנים (בצורה ישירה או עקיפה, פומבית או חשאית), האם פירושו של דבר שממשל אובמה גם ישנה את היחס שלו לאסד, הנתון לשליטה אירנית כאשר השטח שבשליטתו שייך כבר למעשה לאימפריה האירנית המתפשטת, ויתמוך ברב המרצחים הזה??!! האם נהיה עדים ל"חילופי בריתות" מצד הממשל של אובמה בפרק האחרון של כהונתו? קשה להאמין, זה משהו שבגדר סיוט, אך הממשל הזה עשה באזור כל כך הרבה טעויות, שזה לא בלתי סביר שיעשה טעות אדירה נוספת.
שני מיליון "העניים" ומיליון אלף הילדים "הרעבים", ייעלמו כהרף עיין אחרי הבחירות, ירכיב את הממשלה מי שירכיב. הבעיה האסטרטגית האירנית תישאר גם תישאר, אך בצורה הרבה יותר מאיימת. זרועותיה מצויות על הגבולות שלנו!
