אובמה ברק. אז מה, אדוני הנשיא? האם אתה סבור שיש לכבד תוצאות של בחירות דמוקרטיות גם כאשר הן אינן מעלות לשלטון את האחים המוסלמים?
בנט נפתלי. המפסיד הגדול בצד המנצח. נכנס לקמפיין עם סקרים שניבאו לבית היהודי 17-16 מנדטים, ומסיים עם מחצית מכך. לא הצליח להסביר לתומכיו מדוע לא להצביע במישרין לליכוד.
גושים. החלוקה הקלאסית אינה קיימת. הימין: 43 מנדטים. השמאל: 42 מנדטים. מרכז/חברתי: 21 מנדטים. חרדים: 14 מנדטים. אבל למרות זאת, ל
בנימין נתניהו תהיה קואליציה יציבה למדי.
גלאון זהבה. הראשונה וכנראה גם היחידה שתישא אישית באחריות על כשלון מפלגתה. הכנסת מאבדת פרלמנטרית מצוינת.
דמוקרטיה בערבון מוגבל. ביטוי של השופט
אליקים רובינשטיין לתיאור מפלגות הנשלטות בידי יחידים או מועצות גדולים/חכמים. בכנסת הקרובה יהיו 41 חברי כנסת כאלו (יש עתיד, כולנו,
ש"ס,
יהדות התורה,
ישראל ביתנו). תופעה מדאיגה שיש לאסור אותה בחקיקה.
דרעי אריה. אין שמחה כשמחה לאיד.
הרצוג יצחק. מי זה?
הרשימה הערבית המשותפת. העתירה נגד העלאת אחוז החסימה בטענה שהערבים ייפגעו, נראית כעת מגוחכת לחלוטין. המשימה של יתר 104 הח"כים: לתת לה ייצוג הולם, בלא לפגוע באינטרסים חיוניים של המדינה (אחרי שהודיעה שלא תבקש נציגות בוועדת החוץ והביטחון).
חרדים. יחזירו לאחור את כל ההתקדמות שנכפתה עליהם בקדנציה הקודמת. את המחיר תשלם המדינה, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך.
ידיעות אחרונות. העיתון של המדינה גילה שהמדינה איננה של העיתון.
ישי אלי. הוכיח שוב שאין כמו הימין בירייה עצמית ברגל.
כחלון משה. פופוליסט ושטחי. טעה קשות כאשר עלה אמש לבמה ובידו כוס בירה. שר האוצר הבא.
כנסת 21. הניחוש שלי: הבחירות הבאות יתקיימו מתישהו ב-2017.
לבני ציפי. מישהו מוכן להמר היכן היא תהיה בבחירות הבאות?
ליברמן אביגדור. כל העולם ואשתו אשמים באובדן מחצית מהמנדטים, חוץ מאשר פאינה קירשנבאום. ובכל זאת, עשוי להיות שר החוץ.
לפיד יאיר. סיים את הקריירה. אין לו מה למכור באופוזיציה.
מדגמים. כישלון מהדהד של כל השלושה. הפער בין התחזית למחנה הציוני לבין התוצאות עומד על 11% - כמעט פי שלושה מטעות הדגימה. מחייב חשבון נפש מקצועי שוודאי לא ייעשה.
ממשלה 34. זו הבעיה האמיתית שלנו. אי-אפשר לנהל שום דבר עם אופק תפקודי בלתי ברור, העומד בממוצע על שנתיים. את זה צריך לפתור.
ממשלת אחדות. קו ההגנה האחרון של מתנגדי נתניהו, בעיקר בתקשורת. האיום שיפנה נתניהו כלפי שותפיו הטבעיים אם יעשו יותר מדי בעיות במו"מ. הרצוג ולבני ירוצו לממשלה כזאת; מי שמחכים להרצוג בפינה - ויש הרבה כאלו - יתנגדו. מכל מקום, זו כנראה ממילא אפשרות תיאורטית.
נתניהו בנימין. גבר על מסע דה-לגיטימציה חסר תקדים, שגבל לעיתים בדה-הומניזציה. ובכל זאת, ראוי שזו תהיה הקדנציה האחרונה שלו.
סקרים. שוב הוכח שהם נכונים אולי לאותו רגע, ולא יותר מכך. אבל ימשיכו להיות האורים והתומים של המפלגות והתקשורת.
עודה אימן. אל תלכו שולל אחרי החזות הנעימה והמתונה.
קדמון סימה. נתניהו היטה את הכף "ממומנטום שלילי של מפלגתו לניצחון פראי תוך שימוש בשקרים ובשלהוב יצרים". ממש חוצפה מצידו, במיוחד לנוכח העובדה שהקמפיין נגדו היה כולו אמת ומתינות.
שיעור ההצבעה. עמד על 71.8% - הגבוה ביותר מאז 1999. למרות שהסקרים-מטעם הראו שרוב הישראלים ממש לא מרוצים מהמצב, הרי שלמעלה מ-4 מיליון מהם יצאו לקלפיות ורובם הצביעו בעד המשך הקו הקיים.
תיקים. ככל הניתן, כדאי מאוד ששרים שמכהנים בממשלה היוצאת יישארו באותם משרדים בממשלה הבאה. זה יחסוך זמן רב של למידה ותכנון, ויאפשר חלקית ונקודתית להתגבר על בעיית המשילות.
תקשורת. ערוץ 2,
ערוץ 10, ידיעות אחרונות ומעריב - כולם התגייסו נגד בנימין נתניהו, שנהנה רק מתמיכתו של
ישראל היום. ב-News1 הזהרנו שוב ושוב מפני תופעה זו. המסקנה מן התוצאות: לתקשורת מגויסת וחד-צדדית אין השפעה כאשר מגיעים לרגע האמת.
