שופט בית משפט השלום בתל אביב,
דניאל בארי, היה נחרץ בגזר הדין בעניינה של אמילי גבירול, עולה חדשה מצרפת אשר הורשעה במסירת צ'ק ללא כיסוי ובעבירות נוספות.
"הנאשמת ביצעה מעשים חמורים מתמשכים ומתוכננים שגרמו לנזק כספי משמעותי", נכתב בגזר הדין. "המעשים בוצעו תוך ניצול יחסי האמון ששררו בינה לבין המתלונן. בתי המשפט רואים בחומרה מעשי מרמה בהיקפים משמעותיים ולא אחת נגזרו עונשי מאסר ממשיים לעבריינים". ואכן, בכלכלה אשר נאבקת מדי שנה עם סכום אסטרונומי של 1.5 מיליארד שקל בצ'קים חוזרים ללא כיסוי (ובעגה משפטית - אכ"מ - אי-כיסוי מספק), הדברים בהחלט אינם נאמרים בחלל הריק.
כדבר שבשגרה מגיעים למשרדי לקוחות ובידיהם צ'קים חוזרים לשם ביצועם בהוצאה לפועל, ותמיד עולה בליבי המחשבה: מדוע שלא לטפל בנושא גם מהצד הפלילי שבעניין? חקרתי ובדקתי, ואלו התוצאות.
האם מתן צ'ק ללא כיסוי הוא עבירה פלילית? כלומר: האם מתן צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי והצ'ק עלול לחזור, הוא עבירה פלילית ומהי משמעותה? ובכן, על-מנת לענות על כך, עלינו להכיר את סעיף 432 לחוק העונשין. סעיף זה קובע מפורשות, כי אדם אשר הוציא צ'ק בידיעה שהבנק איננו חייב לפרוע אותו בתאריך הנקוב (או לכל הפחות, עד 30 ימים לאחר מכן), או שהוא אינו יכול להניח שהבנק חייב לפעול כאמור, דינו מאסר שנה או קנס של 22,900 שקל או עד פי ארבעה מסכום הצ'ק, לפי הגבוה יותר. לאור הנתונים שהצגנו, ברור מדוע המחוקק ביקש להיות ברור ונהיר בנוגע לחובתו של מוציא הצ'ק לדאוג לכיסוי.
ישנן סנקציות נוספות אשר החוק מטיל על מוסרי המחאות ללא כיסוי. למשל: חוק צ'קים ללא כיסוי קובע, כי ניתן להגביל את חשבונו של אם אדם שהוציא עשרה צ'קים ללא כיסוי. מדובר בהגבלה למשך שנה, הכוללת איסור משיכת צ'קים, איסור על פתיחת חשבון חדש למשיכת צ'קים, אישור להתמנות כמיופה כוח בחשבונות מהם ניתן למשוך צ'קים, ואיסור להיות מורשה חתימה בחשבונות מסוג זה.
בשורה ארוכה של פסקי דין, בתי המשפט בישראל נקטו במדיניות של אפס סובלנות כלפי מנפיקי צ'קים ללא כיסוי. למשל: נקבע, כי עבירה פלילית היא גם הצגת צ'ק ללא כיסוי בתור צ'ק ביטחון (כגון בהסכם שכירות דירה). במקרה אחר הדגיש בית המשפט, כי הוצאת צ'קים ללא כיסוי מעידה על מידה רבה של חוסר תום לב ועל כוונת מרמה כלפי המקבלים.
ביטול בשל "כישלון תמורה"
כעת נשאלת השאלה, מתי בכל זאת אפשר לבטל צ'ק למרות שההמחאה נמסרה. כלומר: האם ביטול צ'ק בנסיבות מוצדקות (או לכל הפחות, מוצדקות בעיני מוציא הצ'ק) הוא בהכרח עבירה פלילית?
התשובה איננה כמובן שחור או לבן, ובמקרים אלה חשוב לבחון היטב את הנסיבות שמאחורי ביטול הצ'ק. לדוגמה: האם האדם שמסר את הצ'ק ולא קיבל את התמורה בפועל, יעבור עבירה פלילית אם יורה לבנק שלא לכבד את הצ'ק (ובכך יהפוך אותו לחסר כיסוי)? אם הצ'ק ניתן בידיעה ברורה שאין לו כיסוי, אזי זוהי עבירה פלילית. אולם, אם הצ'ק היה בר כיסוי אך בוטל בנסיבות הקשורות למערכת היחסים בין הצדדים, השאלה המרכזית היא האם הסיבה הייתה מוצדקת.
אם מושך הצ'ק פנה להוצאה לפועל לאחר שהצ'ק בוטל למרות שהיה לו כיסוי לפני כן, הצד השני יוכל להתנגד במספר טענות הגנה שהשכיחה בהן היא "כישלון תמורה": טענה שהתמורה בגין הצ'ק לא נמסרה ועל כן אין לכבדו. טענת כישלון תמורה יכולה להיות מלאה (התמורה לא נמסרה כלל) או חלקית (התמורה נמסרה בחלקה).
הדברים עלולים להיות מסובכים יותר אם הצ'ק הועבר על-ידי מקבלו לצד שלישי, המבקש לפרוע אותו ונתקל בשוקת שבורה. לפיכך, מומלץ להימנע במידת האפשר ממתן צ'קים סחירים. כמו-כן, לא תמיד ניתן בנקל להחליט האם התמורה סופקה כנדרש (למשל: שכירות דירה שבוטלה, שירות שניתן ולא סיפק מענה לציפיות הלקוח וכדומה).
ככל שהעניינים מסתבכים מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי. במקביל, מומלץ שלא לנקוט בפעולות חד-צדדיות שסופן מי ישורנו. ולסיום: ברור שהדברים אינם מעודדים או ממליצים לבטל צ'ק, אלא מיועדים להאיר את עיני הקוראים במצב החוקי.