ראש ארגון אחר המקבל מיליוני דולרים מממשל אובמה, גם הוא בארץ. הם עובדים באזור עוד מתקופת ערפאת (יש"ו), ומקורבים מאוד לדרגים הבכירים ביותר ב
ממשלה (בין אם זאת ממשלת ימין או ממשלת שמאל). ממנו למדתי ש"זוהי נקודת מפנה בהיסטוריה של מדינת ישראל". הניתוח שלו, מהשטח, לאחר פגישות עם אנשי משרד ראש הממשלה (לדבריו, "רבים מהם מצוברחים ועל סף דיפרסיה, חלקם הצביעו בחשאי ל'שינוי' המצב הקיים") ופוליטיקאים רבים, הוא ש"ביבי נחלש בצורה קריטית".
לרגע חשבתי שאולי נתבלעה דעתו מצער, ולכן קראתי פעם אחר פעם את תחלופת המסרים ביננו. במגילת אסתר נאמר (ו',12): "והמן נדחף אל ביתו, אבל וחפוי ראש". כך אולי המצב, אך היהודים האמריקנים לא מרשים למציאות לעמוד בדרכם. לא רק שלא טעיתי, אלא שישנו בדו-שיח מרשם מדיוק מה צריך נתניהו לעשות (לגבי הערותיו על סיכויי הקמת מדינה פלשתינית, מתווה בר-אילן או אוסלו).
לא אלאה אתכם בניתוח ובפרטים, שכן הם מנוגדים לחלוטין לדרך הפעולה בה אני דוגל. אובמה יכול להמשיך לכעוס, ממילא הוא כבר רותח, אך גורלה של מדינת ישראל אינו הפקר. הנשיא אובמה לא קורא נכונה את פני השטח, בעוד נשיא מצרים, ראש ממשלת ישראל,
מלך ירדן ומלך ערב הסעודית מייצגים עמדה אחידה, איתנה, מוצקת, מעוגנת ומאוד מציאותית. כאמור, כפי שראש ממשלת ישראל הזכיר בפני הקונגרס האמריקני רק לפני מספר שבועות: ישראל עושה ותעשה את הנדרש להבטיח את עצם והמשך קיומה.
כל-כך הרבה יהודים אמריקנים הגיעו ארצה בציפייה להחלפת השלטון, שהם אובדי עצות עכשיו. "ביבי אשם". "המצב עגום". הם, ורק הם, יודעים מה טוב למדינת ישראל ולאזרחיה, והם פועלים, וימשיכו לעשות את כל הניתן להציל את ישראל מעצמה.
הם אפילו משליכים מרחשי ליבם לסביבה, וצובעים אותה בשחור: הם נתונים באבל כבד, מוחלט ועמוק. המראות וכל משטח מחזיר אור מכוסים - ממש כמו בשבעה - ולכן כל שהם רואים הוא את מה שליבם רוצה להראות להם. הלב שבור. למרות המיליונים שהם הוציאו, תמיכתו של הנשיא אובמה במהלכיהם, התקשורת הישראלית שהתייצבה לצידם וכל אותם המצביעים ל"מחנה הציוני" ולמרץ (מספר שווה בערך לאלו שהצביעו לליכוד שנלחם על נפשו והצליח), הם נחלו תבוסה מוחצת, כואבת.
הכשלון צורם במיוחד, שכן הם בנו מגדלים באוויר, בהם הם כבר חגגו את ניצחונם ואת תבוסתו של נתניהו. הם בנו ישראל חדשה, בראשות ה"ציונים" של המאה ה-21 שבוחרים לגור בכל פינה בעולם חוץ מאשר בארץ ישראל. הם אלו ש"מחזירים" את השטחים הכבושים, מגרשים את ה"
מתנחלים" ומחלקים את הבירה, כשהלב מוצא מריבונות המדינה היהודית ומועבר לפיקוח בינלאומי.
בישראל החדשה אין גבולות בין היהודים לבין הערבים-המוסלמים, העיקר שהמדינה תישאר דמוקרטית. זה יהיה אופיה החדש של המדינה, כשמיליוני ערבים אותם האו"ם מגדיר "פליטים" (הם וצאצאיהם לכל הדורות) זכאים "לשוב" לבתיהם. [הבנת הנקרא: לֹיהודים הבטחה אלוהית ל-1,000 דורות. לאלו הקוראים לעצמם "פלשתינים" הבטחה של האו"ם, לכל חייהם וחיי צאצאיהם, עד שהאו"ם יפורק].
באותה ישראל החדשה, במקום 13 מושבים לרשימה המשותפת של הערבים, בבחירות הקרובות יהיו להם פי ארבעה קולות. בסופו של תהליך ניתן יהיה לזרוק את היהודים לים, או שהם יחליטו בעצמם לארוז את הפקלאות ולחזור לארצות מוצאם - אירופה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה-ניו-זילנד. ישארו רק אלו מארצות ערב, והם כבר יודעים מן העבר שהמוסלמים ידאגו להם, יגנו עליהם, ישמרו עליהם מכל משמר. פשוט עולם שכולו טוב.
חזון ישראל החדשה, הדמוקרטית, אותו מטפחים היהודים האמריקנים, מצמרר. הם סוגדים לאליל הקידמה הליברלית, והקרבת מדינת ישראל על מזבח התודה הוא המעשה האולטימטיבי שהם יכולים לתת "מעצמם". כך הם יתקנו את העולם, ישנו אותו למקום טוב יותר ויכפרו על כל עוונות העבר.
לכן, כשהדור הצעיר - בניהם ובנותיהם - נשאל לגבי סדר העדיפוית שלו, הסתבר למגינת לבם של רבים שמדינת ישראל אינה בראש מעיניו. הם בראש וראשונה אמריקנים, ובין אם יש מדינה ליהודים אם לאו, חייהם לא ישתנו. כך הם חונכו, וכך הם מאמינים.
העיקר הוא שאת ישראל צריך ללמד לקח, להחזיר לתלם, להעניש על הכיבוש וחוסר תשומת הלב ל"פלשתינים" ולצרכיהם. את מדינת ישראל, לפי תורתם, צריך להקריב, וכמה שיותר דם יוקז ממנה וישפריץ לכל עבר, הרי זה משובח. כל הנוכחים חייבים יהיו להיות מכוסים בדם החם, בכדי שהם יחושו עד עמקי נשמותיהם, שאכן את שלהם הם עשו ושמדינת ישראל שינתה את דרכיה. (זהו טיבו של שינוי, שכל מה שישאר הוא גופה מרוטשת, בתורה, לא ניתנת לזיהוי).
אך כיוון שהתענוג והסיפוק האולטימטיבי לא התאפשרו, השוק הראשוני יהפוך עד מהרה לכעס, כעס עצום ורב, שלא ניתן יהיה לרסנו.
הנשיא אובמה כבר החל במטח אגרופים, בשאיפה להכניע את מדינת ישראל הסוררת ולהכפיפה פעם אחת ולתמיד לרצונו. הוא כבר ילמד אותה לקח. איך היא העזה להמרות את פיו? איך ייתכן שהישראלים הצביעו עבור שנוא-נפשו? הינה, כבר מחר, ארה"ב תאפשר לאו"ם להכריז על ולהכיר במדינת פלשתין, ושישראל תלך לכל הרוחות.
כיוון שרק הנשיא מודע לאמונתו האמיתית, הרשו לי לצטט ממגילת אסתר ו',13: "ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו. ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו, אם מזרע היהודים מרדכי, אשר החלות לנפול לפניו, לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו". והרשו לי להוסיף (כל המוסיף הרי זה משובח): ניל"י! (שמואל א', ט"ו,29).
יהדות ארה"ב גם היא לא יודעת נפשה מצער - ומכעס. חייבים להגן על מדינת ישראל מפני עצמה. הלא נוכחנו לדעת עד כמה מסוכן שם עתה לערבים (נתניהו כבר הדגים את מה שהוא עומד לעולל בדבריו ביום הבחירות). עכשיו חשוב עוד יותר מקודם לעזור לאלמנטים השפויים בישראל לקום ולהסיר את האיום מצד נתניהו. אולי אפילו יהיה צורך להעלימו מהמפה כליל, אחת ולתמיד. חייבים - כך הם אומרים לעצמם - לעמוד איתן ולהילחם פי רבבת-מונים. הכל, כמובן, למען ישראל ולטובתה.
ואנחנו - אותם שישה פסיק שניים מיליון ישראלים-יהודים החיים בישראל? האם מעניין אותם מה אנחנו חושבים? או שבמערכת בחירות דמוקרטית וחופשית במדינה הדמוקרטית והחופשית היחידה במזרח התיכון כולו, העם אמר את שלו? אלו דברים זניחים עבור יהדות ארה"ב. עבורם ברור בצורה מוחלטת שהם יודעים טוב יותר מה טוב לישראל - לטובתה ובכדי להגיע ידי תיקון עולם.
לכן, בענווה ובשקט, הגיע הזמן שמדינת ישראל תתנער מיהדות ארה"ב ותשיב מלחמה שערה. כל אותם יהודונים העומדים בראשי ארגונים וחושבים שהם מנהלים את העולם, הגיע הזמן להחזירם למקומם. הגיע הזמן לאסור את תזרים המזומנים מחו"ל לארץ, לחייב לפי חוק על שקיפות מוחלטת ודיווח מלא של פעילות כל גוף בארץ שנחשב "גוף שלא למטרות רווח" ולהציג עמדה ברורה, חד-משמעית - גם אם תתקבל כ"פוגעת" - מול כל הכוונות הטובות-עד-חנק של היהודים האמריקנים.