בשעה שהכותרות בעיתוני העולם ובישראל מבשרות, כי אירן ונציגי המעצמות הגיעו אל סף חתימת הסכם בנושא פיתוח הנשק הגרעיני שבמסגרתו תקבל מדינת האייתולות "אור ירוק" להפוך למדינת סף גרעינית, סביר להניח שישראל כבר ערוכה ליום שאחרי ההסכם.
אם הכותרות באשר לתוכניותיה של ישראל משקפות מציאות או שהן רק ספקולציה עיתונאית, קשה לדעת, אבל דבר אחד צריך להיות ברור: אם אירן יודעת לתעתע בעולם בכל מה שקשור בפיתוח הנשק הגרעיני שלה, סביר מאוד להניח שישראל אינה יושבת באפס מעשה נוכח ההתפתחויות, והיא עוסקת מזה זמן בפיתוח אופציות של מענה הולם לאיום המתפתח מן המזרח האירני, ולאו-דווקא באמצעות תקיפה אווירית או ימית, אלא בתחום מתוחכם והרסני הרבה יותר, אשר בשפה המדעית קרוי "פעימה אלקטרומגנטית גרעינית".
1 המשמעות המעשית של "פעימה" כזו היא: כתוצאה מפיצוץ גרעיני בגובה רב מעל פני כדור הארץ נוצר גל חשמלי בלתי נראה, הדומה במהירות הופעתו לברק, ושעוצמתו העזה מסוגלת לשבש לחלוטין את כל אמצעי התקשורת האלקטרוניים במדינה שאליה מכוונת הפעימה.
הרסניות הפעימה האלקטרומגנטית על האופציה הזו, שאינה כרוכה בסיכון חייהם של טייסים או אנשי קומנדו ימי ישראלים בדרך אל היעד האירני, דיווח כבר לפני כשנה העיתון הבריטי "סאנדיי טיימס", המסתמך על חוות-דעת מקצועית של מומחי ביטחון אמריקנים, המעריכים כי בשיטה התקפית כזו מסוגלת ישראל לשגר את הרפובליקה האיסלאמית של אירן "בחזרה לתקופת האבן".
כדי להבין את עוצמתה ההרסנית של קרינה אלקטרומגנטית כזו ראוי לפרט את מהות הנזקים שהיא מסוגלת לגרום, ואלה הם: הפעימה תשתק לחלוטין את רשת החשמל של אירן (ייצור חשמל וחלוקתו), אספקת מים, מזון, דלק, כל שירותי התובלה, עסקות פיננסיות, הסחר הבינלאומי, שירותי המערכת הבנקאית, שירותי חרום והצלה, חיסול התקשורת התעופתית (מטוסים ללא מערכות מכ"ם וקשר לא יוכלו לנווט את דרכם אל שדות התעופה ויפלו מן השמיים), כל שירותי הממשל, כל התקשורת הצבאית, כל התקשורת הלווינית (לא יוכלו להתבצע שידורי רדיו וטלוויזיה, כמו גם שירותי איתור ואינטרנט), כל מערכות הטלפונים הסלולריים, כורים גרעיניים ועוד. משמעות חיסול מערכות התקשורת המשמשות את התחבורה היבשתית, הימית והאווירית, האזרחית והצבאית, יחד עם כל השירותים הכלכליים - פשוטה: התמוטטות כלכלית וחברתית של המדינה המותקפת.
נושא הפעימה האלקטרומגנטית, מנקודת ראות מדעית, איננו חדש. כבר בתקופת המלחמה הקרה נעשו מאמצים בארצות הברית ובברית המועצות לפתח את אמצעי הלחימה הזה. על-פי החישובים שערכו המדענים שחקרו את הנושא מסתבר, כי עוצמתה של פצצה גרעינית המסוגלת לייצר אפקט הרסני של EMP צריכה להגיע למגה-טון אחד השווה לעוצמה של מיליון ק"ג ט.נ.ט. משמעות הדבר: הפצצה חייבת להיות מימנית.
מתקפה בשיטת EMP המחקר על אודות השפעותיה החמורות האפשריות של הפעימה האלקטרומגנטית קיבל תאוצה אחרי פיגועי ההתאבדות ב-11 בספטמבר 2001. כדי לברר כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה המאיימת, אם מדינת אויב או ארגוני טרור איסלאמיים ינסו לתקוף את ארה"ב בשיטה זו, מינה סנאט ארה"ב ועדה מקצועית שתפקידה המוגדר היה "בחינת האיומים על ארה"ב נוכח מתקפה בשיטת EMP". דוח הוועדה היה מעשי וקונקרטי. תחשיבי המדענים שסייעו לוועדה גילו כי פיצוץ גרעיני בגובה 100 ק"מ מעל פני כדור הארץ ישפיע על שטח של 4 מיליון קמ"ר. מידת הנזק שתיגרם תלויה, כמובן, בעוצמת הפצצה.
בדוח הוועדה מפורט המידע הטכנולוגי על אודות EMP כך: בגלל הפיצוץ בגובה רב מתפשטות השפעותיה של מכת החשמל הזו לטווחים גדולים ביותר המסוגלים "לכסות" מדינה שלמה. דוח הוועדה הוצג בפני ועדת הסנאט לטרור ואיום EMP ופורסם ב-2008. הדוח הזה היה הבסיס להתכוננות ארה"ב לחקיקת חוק "ביטחון המולדת" (Homeland Security). הדוח קבע במילים המפורשות ביותר כי פיגוע EMP "מהווה סכנה שעלולה להיות בעלת תוצאות קטסטרופליות לארה"ב כולה", גם כיוון שבקריסת מערכות כוללת ימצאו את מותם רבבות אזרחים.
שיטת השיגור של פצצה מימנית "קטנה" כמו זו המתוארת בדוח ושעל-פי מחקר של מודיעין הצי האמריקני מצויה בידי ישראל
2 - יכולה להיות באמצעות טיל בליסטי בין-יבשתי, כדוגמת יריחו 3, למשל, או באמצעות טילים המשוגרים מצוללות "דולפין". דרך אופציונלית אחרת, המאפשרת מניעת גילוי מקור השיגור, היא להרכיב מתקן גרעיני מתאים בראשו של טיל בליסטי בין-יבשתי או בבטנו של לווין ישראלי, ולשגר את הפצצה במועד ובמקום המתוכננים מראש, מעל שטחה של אירן. אגב: שטחה של אירן הינו 1,648,195 קמ"ר בלבד.
