בשבועות האחרונים לפני הבחירות פרסמתי באתר זה מדי שבוע עידכון לממוצע התוצאות של הסקרים, ומדי שבוע הייתה מסקנתי שהרצוג זקוק לנס. בעידכון הסקרים האחרון שפרסמתי, יומיים לפני הבחירות, כתבתי כדלהלן: "לפיכך ניתן להעריך כמעט בוודאות שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה".
ולמרות שכל אדם שהיה מנסה לחשוב בהיגיון היה מבין שאכן להרצוג כמעט אין שום סיכוי, המשיכו כולם - גם אנשי הליכוד ובראשם נתניהו, גם אנשי מפלגת העבודה, וגם אנשי התקשורת, במאמצים בלתי נלאים לשכנע את הציבור שמצבו של נתניהו קשה עד נואש.
והעובדה היא שהם הצליחו, ושאפילו אחרי נצחונו הכל כך צפוי של נתניהו אנו מוצפים בפרשנויות המתארות ניצחון זה כנס שקרה כנגד כל הסיכויים. מסתבר שלאימרה לפיה לא ניתן לרמות את כולם כל הזמן אין כל תוקף כשמדובר בציבור הישראלי. הציבור שהורגל שלא לנסות אפילו לגבש דעה עצמאית משלו, האמין, וממשיך להאמין, בתעמולת הכזב שהציפה אותו מכל הכיוונים.
כישלון ידוע מראש וכדי להוכיח שלהרצוג באמת לא היה כמעט כל סיכוי, ניתן להשתמש בתוצאותיו של הסקר החיובי ביותר מבחינתו של הרצוג שפורסם במהלך מערכת הבחירות. סקר זה פורסם מעט פחות משבוע לפני הבחירות על-ידי שותפות גבע-צמח.
ובסקר זה קיבלה העבודה 26 מנדטים, לפיד 12 מנדטים, מרצ 5 מנדטים, הערבים 13 מנדטים, כחלון 8 מנדטים, ליברמן 5 מנדטים,
ש"ס 7 מנדטים, אגודת ישראל 6 מנדטים, הליכוד 22 מנדטים,
הבית היהודי 12 מנדטים, וישי 4 מנדטים.
בשלב ראשון יש להבהיר שקואליציית נתניהו הטבעית, הכוללת את הליכוד, הבית היהודי, כחלון, ליברמן, ש"ס, אגודת ישראל וישי מונה 64 מנדטים. נתניהו יכול היה אפוא להקים קואליציה.
ועתה יש לבחון את אפשרויותיו של הרצוג. שותפיו הטבעיים הם מרצ ולפיד שיחד איתם היו לו 43 מנדטים, וכל ניסיון להרחיב את הקואליציה הזאת נתקל בקשיים.
השותף הקל ביותר הינו כחלון, שגם עבורו לא היה זה פשוט להצטרף לקואליציית שמאל, במיוחד אחרי שהציג את עצמו כממשיכו האמיתי של
מנחם בגין, ולאור הרמזים על כוונתו לחזור לליכוד שאחרי עידן נתניהו. אבל גם עם כחלון מונה קואליציית הרצוג 51 מנדטים בלבד.
השותף השני שבא בחשבון הוא דרעי. אלא שכל אדם שעיניו בראשו מבין שלו הצטרף דרעי לקואליציית שמאל, היה עליו לותר על הסיכוי להנהיג גם בעתיד מפלגה שבוחריה ימניים לא פחות מבוחרי הליכוד. אבל גם יחד עם דרעי, קואליציית הרצוג מונה רק 58 מנדטים.
ואילו כל ניסיון להוסיף מפלגה אחרת, נתקל במחסום בלתי עביר לחלוטין. רק במזרח התיכון החדש היינו מוצאים בממשלה אחת את ליברמן ומרצ, או את אגודת ישראל ולפיד.
האפשרות האחרונה המוזכרת היא קואליציית מיעוט, הכוללת את העבודה, מרצ, לפיד וכחלון, סה"כ 51 מנדטים, ובתמיכה מבחוץ של הערבים. אלא שיש ספק רב בנכונותו של לפיד להצטרף לקואליציה כזו, הנשענת על תמיכתם של "הזועביז", ואילו הסיכוי שכחלון היה מצטרף לקואליציה כזו הינו ודאי נמוך מאלפית האחוז.
ומנקודת מבט אחרת: השוואת תוצאות הסקר לתוצאות הבחירות מעלה שהליכוד גרף את שמונת המנדטים שאיבדו ישי והבית היהודי, שתי מפלגות ימין מובהקות, ואילו כחלון וליברמן חילקו ביניהם את שלושת המנדטים שאיבדו העבודה ולפיד. כל קואליציה שהרצוג יכול היה להרכיב על-פי הסקר, הוא יכול להרכיב גם עכשיו. אבל הוא אפילו לא מנסה.
ובשורה התחתונה: גם על-פי נתוני הסקר הטוב ביותר עבור הרצוג, הוא פשוט לא יכול היה להרכיב קואליציה. רק נס שהיה מעביר מספר ניכר של מנדטים מימין לשמאל, היה מאפשר לו לנצח בבחירות. ואילו נצחונו של נתניהו הינו התוצאה הטבעית ביותר, והצפויה ביותר, של מערכת הבחירות הנוכחית.
