נכון לשעה זו, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הציע שום הצעה ל"מחנה הציוני", בראשות יצחק הרצוג להצטרף לממשלה החדשה. עם זאת, יצחק הרצוג מצדו שומר על עמימות ומסרב לומר בקולו באופן ברור כי אין בכוונתו להצטרף לממשלת נתניהו. מדוע אינו מסוגל להתייצב ולומר לאמצעי התקשורת: READ MY LIPS! - "אינני מתכוון להצטרף לממשלת נתניהו החדשה". האם מדובר בתשוקה הגדולה שלו לקבל תפקיד בכיר בממשלה החדשה כמו למשל להיות שר החוץ הבא? או שהוא מנסה לשחק "קשה להשגה"? מדוע הוא לא מעביר מסר ברור כמו יאיר לפיד כי מפלגתו תשב באופוזיציה? נראה כי יצחק הרצוג רוצה להחזיק את המקל משני קצותיו, גם אם לא יצטרף עכשיו לממשלת נתניהו הוא רוצה לשמור את האופציה הזו פתוחה לעתיד. בפוליטיקה, הזמן עושה את שלו, תהליכים צריכים לפעמים הרבה זמן כדי להבשיל, ייתכן שהרצוג סומך על כך שלאחר שהמחנה הציוני יתייבש באופוזיציה, תתרכך התנגדותה של ח"כ שלי יחימוביץ' ושל חכ"ים נוספים להצטרף לממשלת נתניהו. עם זאת, ייתכן שהזמן לא פועל לטובתו, מפלגת העבודה היא מפלגה של סכינאים מיומנים וייתכן שכשיימאס להם לשבת באופוזיציה יפעלו חברי הכנסת הסכינאים להדיח את הרצוג. אמצעי התקשורת מדווחים כבר על מתווכים פוטנציאלים בין נתניהו להרצוג, המיליארד ההוליוודי ארנון מילצ'ן ועורך הדין יעקב נאמן, שר המשפטים לשעבר. אם ראש הממשלה ילך לכיוון הזה ספק אם יסכים לראות בממשלתו החדשה את ציפי לבני. על-פי הערכות בליכוד, נתניהו יבקש לפצל את "המחנה הציוני" ולהכניס לקואליציה רק את יצחק הרצוג והחכ"ים ממפלגת העבודה, ואילו לבני והחכ"ים של התנועה יישארו, על-פי התסריט הזה, בחוץ. בינתיים נתניהו משתמש בספין הזה של אפשרות צירוף "המחנה הציוני" לקואליציה כחרב המתעופפת מעל ראשיהם של אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ומשה כחלון. המסר הוא ברור, אם לא תתפשרו בדרישותיכם, קיימת גם אפשרות של קואליציה עם "המחנה הציוני", אז מה אם אמרתי שאקים ממשלת ימין? התנאים השתנו בגלל שאתם עורמים קשיים. הצטרפות "המחנה הציוני" לממשלה יכולה לסייע לנתניהו מול הקהילה הבינלאומית, יצחק הרצוג ישלח לרכך את האמריקנים והאירופאים והוא יצטרך להוכיח את יכולותיו הדיפלומטיות שבהן כה התגאה בקמפיין הבחירות שלו. אולם, אליה וקוץ בה, בסביבת נתניהו מדברים על חשש שבתרחיש כזה הנשיא אובמה יהפוך את יצחק הרצוג למשת"פ עם הממשל וישתמש בו כדי לעקוף את נתניהו ולקצר את זמן כהונתה של ממשלתו הרביעית ולהובילה שוב לבחירות. הקרב בין נתניהו לאובמה לא הסתיים, ישראל מתכוונת להשתמש בידידיה הרפובליקנים בקונגרס להמשיך ולהתנגד להסכם בין המעצמות לאירן גם אם ייחתם השבוע מזכר ההבנות בין המעצמות לאירן. הרצוג בוודאי ידרוש רוטציה כתנאי להצטרפות לממשלת נתניהו ואת המתנגדת הראשית שלי יחימוביץ' עשוי נתניהו לנסות לקנות בתיק כלכלי בכיר. בינתיים הכול ספקולציות אבל אסור לטעות, הכול יכול להתהפך בתוך זמן קצר. טבעם של פוליטיקאים הוא התשוקה העזה לשלטון. הרבה מהם יניחו את העקרונות והאידיאולוגיה בצד למען הקידום האישי. מרבית הפוליטיקאים רוצים להפוך בתהליך מהיר מחברי כנסת לשרים, לחוש את השררה, את החשיבות הגדולה להיות מלווים בשומרי ראש ולהרגיש את מנעמי השלטון. זה מזכיר לי את הסיפור הבא: בשנת 1999 סיקרתי את ביקורו של שר החוץ אריק שרון ז"ל בגרמניה לצורך השתתפות בוועידה חשובה על המזרח התיכון. במטוס, בדרך לשם, הגישה הדיילת לשרון ארוחת צהריים שכללה צלחת ירקות מאודים ולידם סטייק בקר ענק שהדיף ריחות נעימים לכל עבר. שרון שראה אותי מביט בצלחת בשקיקה חייך ואמר לי " נו...זה טוב להיות שר".