כיצד מבוזה תקנון פרס ישראל? - ובענק!

לא צריך יותר ממידת גדושה של חוצפה ועזות מצח, כדי להפר פעם שנייה תקנון פרס ישראל, פחות מחודש ימים לאחר שבג"ץ קיבל עתירה שהגישו סופרים, במאי סטים וטלוויזיה, שחקניות קולנוע, משוררים ועוד, פסל וביטל האפשרות להענקת פרס ישראל, ביום העצמאות השנה, בתחום חקר הספרות הכללית. לפני כחודש ימים דן בג"ץ בהרכב השופטים, אסתר חיות, ניל הנדל וחנן מלצר בעתירתם של שמונה אמנים בראשות הבמאי נסים דיין והסופר רן יגיל - שטוענו, כי התערבות לשכת ראש הממשלה במנגנון בחירת הזוכים בפרס ישראל גרמה לחשיפת שמות השופטים והמועמדים, בניגוד לתקנון הפרס, וכי גם הניסיון להחזיר את המצב לקדמותו פסול, משום שהליך הבחירה נפגע והוראות מהותיות ויסודיות בתקנון הפרס הופרו. העתירה לבג"ץ הוגשה בעקבות משרד עורכי הדין, בראשו עומד אני, בעקבות התערבות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהחזיק, כממלא-מקום, בתיק החינוך, ואנשי לשכתו בהרכב ועדות השיפוט של פרס ישראל. התערבות זו הובילה לפיטורי שלושה שופטים, ובעקבות זאת שופטים נוספים הגישו את התפטרותם, כאשר חלק מהמועמדים לפרסים הודיעו על הסרת מועמדותם. היועץ המשפטי לממשלה הורה לנתניהו לחזור בו ממהלכיו אלה ופסילת השופטים בוטלה. עם זאת, כמה מבין חברי ועדות השיפוט סירבו לשוב ולכהן כשופטים. כמה מבין המועמדים לקבלת הפרס (בהם הסופרים דויד גרוסמן ויצחק בן נר, הקולנוען, רנן שור ורות דיין) סירבו לחזור בהם מהסרת מועמדותם. העותרים ביקשו מבג"ץ באמצעות משרדנו, לפזר את ועדות השיפוט בארבעת תחומי הפרס שלעיל, או לקבוע שבטקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשעה לא יוענקו פרסים בארבעת התחומים מפני ש"לא רק שבוזה, הוכפש ו'זוהם' - בכל הכבוד הראוי - מפעל הענקת פרס ישראל - אם בכללותו ואם לשנת תשעה, אלא שנפלו גם פגמים מהותיים, יסודיים ושורשיים בהליכי בחירת המועמדים לקבלת הפרסים, בתחומי הפרסים הנ"ל", כמפורט בעתירה. עוד נטען בעתירה, כי המועמדים לקבלת הפרס בתחומים הללו, ששמותיהם פורסמו, אינם יכולים להיות עוד מועמדים לפרס או לזכות בו כי: "בכך תופר חובת סודיות שמות המועמדים", וכי הסרת המועמדות של חלק מהמועמדים לפרס: "יש (בה) משום אפלייתם לטובה של יתר המועמדים לקבלת הפרסים, אשר לא הסירו את מועמדותם". העותרים טענו עוד, כי המשך כהונתם של שופטים שהתפטרו וחזרו בהם מהתפטרותם זו, לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני". נוכח דחיפות העניין החליט בג"ץ לדחות העתירה ועתירה נוספת שהוגשה, בקשר לכך וקבע שנימוקיו יינתנו במועד מאוחר יותר. עם זאת קבע בג"ץ בפסק-דינו, כי: "בעקבות הערותינו במהלך הדיון, הודיע עו"ד י' ציון מוזס, ב"כ המשיבים 3-1 בבג"ץ 1311/15, כי השנה לא יוענק פרס ישראל בתחום של חקר הספרות העברית והכללית. זאת בהינתן העובדה כי טרם מונתה ועדת שיפוט בתחום זה, בהינתן העובדה כי ביום 5.3.2015 תמה תקופת מילוי המקום של שר החינוך על-ידי ראש הממשלה הקבועה בסעיף 24(ג) לחוק יסוד: הממשלה (שלושה חודשים), וכן בהינתן לוח הזמנים הקבוע בתקנון פרסי ישראל לעניין פעילות הוועדה וגיבוש המלצתה. נוכח הודעתו האמורה של עו"ד י' ציון מוזס התייתרה ההכרעה בעתירה בכל הנוגע לתחום חקר הספרות העברית והכללית". בג"ץ נמנע מלפסול הענקת פרסי ישראל נוספים שפסילתם נתבקשה, במסגרת העתירה, בתחומי: הספרות היפה, והשירה, אמנות הקולנוע ומפעל חיים, שכן ועדות שופטים בתחומים אלה הוקמו כבר, הן היו אמורות לסיים פעילותן עד סוף חודש אדר השנה (20.3.2015) ובכפוף לאישור המלצות ועדות שופטים אלה, בידי שר החינוך החדש מיד לכשימונה בידי הממשלה החדשה ניתן היה לפרסם ולהודיע שמות הזוכים ולחלק פרסים, גם בתחומים אלה, ביום העצמאות הקרוב. יודגש ויצוין, כי לפי תקנון פרס ישראל, הרי עם קבלת החלטה בוועדת השופטים, אמורה ההחלטה להיות מובאת לפני שר/שרת החינוך. החלטת השופטים תקבל תוקף רק לאחר ששר/שרת החינוך יאשרו המלצות ועדות שופטי הפרס. שר/שרת החינוך רשאים להחזיר המלצת שופטי ועדות הפרסים, במנומק, לדיון חוזר בוועדה, לשם קבלת החלטה חוזרת. ההחלטה השנייה של הוועדה תהיה סופית. כאשר רק לאחר שיאשרו שר/שרת החינוך המלצות השופטים ויודיעו לזוכים על ההחלטה לזכותם בפרס, ימסור הממונה על פרסי ישראל לפרסום ההודעה על הזוכים. עד לפרסום הרשמי, חייבים הכול - לפי הוראות תקנון פרס ישראל - לרבות מקבלי הפרס וחברי ועדת השופטים, לשמור על סודיות ההחלטה. כל פרטי הדיונים ושמות המועמדים, למעט שמות מקבלי הפרס, חייבים להישאר כמוסים, גם אחרי כן. בעקבות מכתב ששלח משרדנו ליועץ שר החינוך, דוד פלבר, כדי לברר אם ועדות השופטים לפרס ישראל בתחומי: הספרות היפה והשירה, אומנות הקולנוע ומפעל חיים, סיימו עבודתם ובחרו זוכים עד תאריך 20.3.2015 בלא לפרש שמות הזוכים שנבחרו, שכן פרסום שמם ברבים אסור לפי תקנון פרס ישראל, עד שיאשר שר החינוך המלצות ועדות השופטים, אם בכלל ויאשר הודעה על פרסום זכייתם זו, ברבים נשלח, בתאריך 26.3.2015, למשרדנו מכתב תשובתה של עו"ד שנית הראל, מלשכת היועץ המשפטי של משרד החינוך. במכתב זה כותבת היא, כי ועדות הפרס סיימו עבודתן, המליצו על זוכים וכי: "אני ממתינים כעת למינוי שר החינוך (בהתאם לסעיף 30(ד) לחוק יסוד: הממשלה ובמסגרת ממשלת מעבר) ע"מ להגיש לאישורו את המלצות וועדות הפרס, ורק לאחר מכן יפורסמו שמות הזוכים, כאמור בתקנון". וזאת לדעת. סעיף 30(ד) לחוק יסוד: הממשלה, מאפשר לממשלה - כולל ממשלת מעבר, כפי שנוהג מצב הדברים, בענייננו אנו, למנות שר לפי סעיף 30(ד) לחוק יסוד: הממשלה, אף מבלי לקבל אישור הכנסת. במצב דברים זה, לא הייתה כל מניעה, כי ממשלת המעבר של נתניהו, תמנה שר חינוך, לפי סעיף 30(ד) לחוק יסוד: הממשלה, שיאשר וגם/או יידחה המלצות ועדות הפרס וייתן הכשר ותוקף חוקי לפרסום המלצות הוועדה ולפרסום שמות הזוכים, ברבים - הכל כמתחייב וכנדרש לפי תקנון פרס ישראל. לא כך נהגה ממשלת המעבר של בנימין נתניהו. שצפצפה צפצוף ארוך ומתמשך - פעם שנייה - על הוראות תקנון פרס ישראל. פקידי משרד החינוך פרסמו והדליפו, ביום שני השבוע, שמו של המשורר, ארז ביטון, כזוכה בפרס ישראל לשירה ושמו של הצלם, דוד גורפינקל, כזוכה בפרס ישראל, בתחום אמנות הקולנוע. יום למחרת, הודלפו - בידי גורמים במשרד החינוך - שמותיהם של אסתר הרליץ וחיים טופול, כזוכים בפרס ישראל למפעל חיים. זאת ועוד. גם נימוקי שופטי ועדות הפרס, פורסמו והודלפו לעיתונות בניגוד להוראות תקנון פרס ישראל ובלא שאושרו על-ידי שר החינוך ובכך עשו גורמים במשרד החינוך, הוראות תקנון פרס ישראל, ללעג ולקלס, בכל הכבוד הראוי. בכל הכבוד הראוי, אין מתכוון כותב שורות אלה ואין מתכוונים לקוחותיו, לגזול הכבוד הרב שנפל בחלקם של ארז ביטון, דוד גורפינקל, אסתר הרליץ וחיים טופול, אולם מדובר - במלוא הצניעות - בכבוד שנעשה בדרך של מחטף ובאופן בלתי חוקי, בעליל, שכן עד לרגע זה, לא אישר שר חינוך כלשהו, מתן פרס ישראל לארבעת אישים אלה. אנחנו לא נעשה מלאכתם של גורמי אכיפת החוק ולא נעתור בשנית לבג"ץ בעניין זה. לכל היותר, נפנה ליועצת המשפטית במשרד החינוך ונבקש לדעת, מי הוא הגורם, מפר החוק, לכאורה, במשרד החינוך, שהדליף שמות המומלצים לזכייה בפרס ישראל בתחומי הספרות היפה והשירה, אמנות הקולנוע ומפעל חיים, כמו-גם הדליף הוא נימוקי ועדת השופטים, תוך ביזוי והפרת תקנון פרס ישראל והפרת הוראות התקשי"ר המחייבות עובדי המדינה - לרבות עובדי משרד החינוך. דומה ורצוי, כי מן הראוי שגורמים ששלטון החוק הוא נר לרגלם, כמו התנועה לאיכות השלטון, עמותת אמיתי ושאר גורמים המקפידים על קיום הוראות חוק, יביאו עניין זה לבג"ץ לבירור בפני בג"ץ, כעותרים ציבוריים, למען נדע אחת ולתמיד שרמיסת חוק, ברגל גסה במדינת ישראל, בכל הכבוד הראוי, אינה עניין של מה בכך ואין לעבור עליה לסדר היום. ולארז ביטון, דוד גורפינקל, אסתר הרליץ וחיים טופול, אומר ואכתוב, רק זאת. כולכם יקרים בעיני. כולכם אהובים על-ידי, רק צר לי שגורמים בעלי מניעים אינטרסנטיים ובלתי טהורים, בעליל, בכל הכבוד הראוי, הכתימו מתן פרס ישראל לכם, שניתן בדרך של מחטף ובאופן בלתי חוקי, בכל הכבוד הראוי, בעליל. יותר לא אוסיף עוד דברים בעניין זה. חג כשר ומשמח לכולכם וככל שנדע מהר ככל האפשר מי הם הגורמים מפרי החוק לכאורה במשרד החינוך, בכל הכבוד הראוי, ונביא אותם על עונשם, עד מהרה, כך ייטב לכולנו, כמדינת חוק, המעוניינת שפרסי ישראל יינתנו ויוענקו לזכאים להם, באופן חוקי ולא על דרך של מחטף.