הטור של פריצי

שכר המינימום בישראל הועלה החודש ל-4,650 ש"ח. ברוטו. וזה עבור חודש עבודה במשרה מלאה. מזה אמור אדם לחיות, אחרי שמורידים לו מזה קודם לכל ביטוח לאומי ומס בריאות ואז הוא עוד אמור לשלם ארנונה לעירייה, שגם היא מס. אחרי כל זאת ומימון נסיעותיו לעבודה, מהנותר הוא אמור לשלם את חשבון החשמל והמים ואז לקנות לילדיו איזו נעל, בגד וקצת אוכל, אם יש לו דירה. כי אם אין, אז הכל ילך לשכר דירה. וכל הזמן לוקחת ממנו הממשלה לכיסה עוד 18% (מע"מ) מכל הוצאה ורכישה שלו, כדי לממן את המנגנון הציבורי שלה. הוא אומנם שילם כבר עבור ביטוח בריאות, אבל כשיזדקק לרופא שיניים הוא ישלם לממשלה עוד 18% גם על עלות הרופא. זה לא רק בגלל גלידת הפיסטוק ובקבוקי השמפניה. זה עבור חגיגת כל היועצים והיחצנים והמומחים והבכירים והמקורבים, שמועסקים בתשלומי שכר של 70-30 אלף ש"ח לחודש עבור 30 שנות תכנון רכבת קלה בתל אביב שלא רואים אפילו זנב שלה, עבור המצאת פיתוח רפורמות בחינוך שרק הופכות את הילדים ליותר מטומטמים ואיגנורנטים, ועבור יחסי ציבור למשרדי ממשלה כושלים. זה עבור כל הממומנים והנהנים מהארנונה וההטלים והמע"מ הממשלתי שבאמצעותם שודדים את מי שעבור חודש עבודה וזיעה במשרה מלאה יקבלו עכשיו 4,650 ש"ח ברוטו כדי לנסות להחזיק בעזרתם משפחה. זה לא העוני. זה הניתוק. ניתוק של חברה המספרת לעצמה ולאחרים שהיא הומניסטית, ליברלית והגונה, וחושבת שמישהו מאמין לה.

לשכת עורכי הדין של מדינת וירג'יניה בארה"ב (48,000 חברים), ביטלה כנס שהיא תכננה לקיים השנה בירושלים. סיבת הביטול הינה חשש הלשכה שעורכי דין אמריקנים מוסלמים, שחומי עור או סתם ילידי ג'נין או שכם, ייתקלו ביחס משפיל ומפלה לרעה בכניסתם בשדה התעופה בן-גוריון, ואולי אפילו תימנע כניסתם. התופעה הזו מוכרת לכל מי שמכיר מה קורה בשדה התעופה שלנו אפילו לסתם ערבי אזרח ישראל יליד חיפה, והיא ידועה גם לממשל האמריקני, שמזהיר אזרחים אמריקנים בנושא. בהחלטה על ביטול הכנס מצטרף עוד גוף (שהיה עד כה מאוד ידידותי לישראל), למסתייגים מישראל, או לנמנעים מלבקר בה. זה מצטרף לחרם האקדמי המתפתח באנגליה, לעצומות מחאה אנטי ישראליות בקמפוסים אמריקנים ולהתארגנויות חרם צרכנים במדינות סקנדינביה. זה מתחיל ומתפתח על-רקע שאלות של זכויות אזרח. נראה שההתנגדות לכל אפליה מטעמי צבע, אמונה דתית, מוצא אתני וכד' אכן נקלטת ומתבססת באמת בעולם המערבי, ורק אנו מסרבים להפנים זאת. כי אם היינו מפנימים, מבינים, וגם מסתכלים קדימה להיכן שארה"ב ואירופה על אוכלוסיותיהן תהיינה בעוד 40-30 שנה ומנתחים מי יהיו מקבלי ההחלטות שלהן, היינו מבינים שייתכן שככה אנו לא נהיה שם. אפילו לא נוכל לדרוך שם או להיות חלק תרבותי, כלכלי, טכני וצבאי של המערב, אם לא ניתן לכל יושבי הארץ הנמצאים בתוך גבולותינו, את כל הזכויות במלואן. וזה כולל את זכות ההצבעה ואת איסור האפליה. זה אומר שמי שרוצה שישראל תשב על גבעות השומרון ותשלוט במזרח ירושלים ושכונותיה, ייאלץ לתת בסוף לכל תושביהן את זכות ההצבעה לכנסת, יחד עם הזכות לעבוד בכל מקום או לקנות בתים ולגור בהם בכל מקום בארץ. והנה הגענו למימוש זכות השיבה. לא בגלל שהם שבו – אלא בגלל שאנו הכנסנו אותם על כפריהם ועריהם לגבולותינו המתרחבים. זה אומנם יקח זמן, כי העולם מגיב לאט, אבל זה יקרה במוקדם או במאוחר, כי העולם המערבי לא יקבל בעתיד מדינה שיש בה אנשים שנולדו וגרים בה, אבל הם מנועים מלהצביע לפרלמנט שלה. זה לא הולך בתרבות המערב. זה משהו בסיסי אצלו. עכשיו נשאר לנו רק להחליט כמה זמן אנו רוצים להמשיך ולשחק עם עצמנו, כי להיכן זה מוביל זה כבר מתחיל להיות ברור. מצד שני, אנו יכולים לחשוב על אופציית ההצטרפות למזרח. חלק מאיתנו, לפחות מנטאלית, כבר מזמן נמצאים שם.

שרון גל, ח"כ טרי של ישראל ביתנו, הגיש כבר את הצעת החוק שלו לעונש מוות למחבלים שרצחו אדם. ממש גאוני. בית משפט ישראלי ידון למוות טרוריסט, ישראל תיגש לבצע את פסק הדין, ואז ממול יעמידו אנשי החמאס חייל ישראלי שבוי וכפות מול מצלמות הווידאו עם חבל תלייה על צווארו וימתינו. ומי ינצח לדעתכם?