תלמיד תיכון מעיירה בקצה ניו-זילנד בחר ללמוד במגמת לימודי דת, והתחיל ללמוד עברית כדי שיוכל לקרוא תנ"ך בשפת המקור. להפתעתו נודע לו שהשפה העתיקה הזאת עדיין מדוברת במדינה הקרויה ישראל והשוכנת באותו אזור במזרח התיכון בו נכתבו ספרי המקרא. התלמיד הסקרן גיגל באינטרנט את שמה של המדינה, בעברית, והתחיל לקרוא עיתונים ואתרי חדשות המדווחים על המתרחש במדינה זו.
הדבר אירע לפני כחודש, בעיצומה של מערכת הבחירות. אחרי חודש עבודה מאומצת הגיש התלמיד עבודת חקר מקיפה ובה הציג את ממצאיו. המורה נפעם מהרמה הגבוהה של המחקר והציע לתלמיד להציג את המחקר בפני ועדת הפרס העליונה של המחוז. כצפוי, התלמיד זכה בפרס, ובערב חלוקת הפרסים גם הוזמן להציג את עבודתו בהרצאה קצרה לפני הקהל. קונסול ישראל הוזמן להשתתף ולהעניק לו את הפרס.
הקונסול הישראלי נדהם למשמע ההרצאה. פניה של ישראל הושחרו כפי שלא ראה בגרועים שבכתבים האנטישמיים. אימת מלחמה, מצור מסביב, טרור משתולל ברחובות, גזענות, אפרטהייד,
הדרת נשים ומיעוטים, עוני נורא, מלחמות דת, שירותי בריאות, חינוך ורווחה הגרועים ביותר בעולם התרבותי. הקונסול הזועם ביקש לקבל לידיו את העבודה, והופתע עוד יותר כשגילה מה היו מקורותיו של התלמיד - העיתונות והמדיה הישראלית בעת מערכת הבחירות.
מסורת עתיקה אומרים, שקיימת מדיניות של יועצים אסטרטגיים לניהול קמפיין בחירות, הסבורים שהשחרת פני היריב היא סגולה בדוקה להצלחה. אומרים, שזו הסיבה שבגללה כך מתנהלות אצלנו בחירות. אחרים אומרים, שזהו טבע האדם, שהוא נמשך יותר אל הרע. ולכן הקמפיין השלילי מעורר את תשומת לבם של הבריות, ואילו הצגה חיובית של הישגים אינה מעניינת איש.
יש אומרים, שזו מסורת עתיקה בישראל, עוד מימי משה רבנו והנביאים, לבקר בחריפות מנהיגים, למצוא את פגמיהם ואת מומיהם ולחשפם לעיני כל. כיום, בהעדר נביאים, זהו תפקידה של התקשורת, לחשוף לאור השמש את כל הפגמים וכל העוולות.
ואנחנו, אנשי החינוך אומרים - הכל נכון, אבל מה עם המידות? למונח מידות יש שתי משמעויות הקרובות זו לזו במוצאן. האחת - מידתיות. או בלע"ז - פרופורציה. אפשר לבקר ורצוי לבקר, אבל לא בלי גבול. אי-אפשר רק להשחיר את הצד שכנגד ולא לראות בו שום דבר חיובי.
המובן השני של המונח "מידות" הוא תכונות אנושיות חיובית. אדם בעל מידות הוא אדם צנוע, ישר, ענו, גומל חסד, חרוץ וכל כיוצא באלה. אי-אפשר להסכים עם שיח חסר-מידות שכזה, בפיהם של נבחרי הציבור ומנהיגי המדינה.
אם מבקשים לחנך אנשים מוסריים ולכונן חברה ערכית, חייבים לדעת שגם בעת מחלוקת אין מקום להשחתת המידות. לשון הרע, הוצאת שם רע, השחרת היריב, התלהמות וגסות-רוח פסולים תמיד. גם בשעת בחירות.
הגיע הזמן להחליף את הגישה. בבחירות הבאות, נדרוש מן המועמדים לשון נקיה, ביקורת בעין טובה, קמפיין חיובי - גם כלפי היריבים החריפים ביותר, ואולי דווקא כלפיהם.
אי-אפשר להבטיח שמי שיבחר בדרך הזאת יזכה במירב הקולות. אבל הוא ודאי ינצח: הוא ינצח בטיהור האוירה, באיכות הסביבה התרבותית, בעיצוב השיח והסגנון.
נוכל להסביר לתלמיד ניו-זילנדי, שלא כל כך רע לנו כאן בארץ התנ"ך. ונודה לה' על כל הטוב אשר גמלנו.
