עט היסטוריה למי ששכח או שטרם נולד: נוויל צ'מברליין היה ראש ממשלת בריטניה ערב מלחמת העולם השנייה והאדריכל של הסכם מינכן עליו חתם מול היטלר לפני פריצתה. בחודש מרס 1938 סיפח היטלר את אוסטריה לגרמניה. לאחר מכן דרש היטלר את סיפוח חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה לגרמניה בטענה שיש בחבל רוב ממוצא גרמני. צ'מברליין שהוא כאמור ראש ממשלת בריטניה נשא נאום פייסני ורופס בגנות המלחמה שעלולה לפרוץ כפי שאיים היטלר אם הצ'כים לא יענו לדרישתו.
סופו של עניין בחודש ספטמבר 1938 התכנסו נציגי בריטניה, צרפת, איטליה וגרמניה לוועדה בה מכר המערב ובראשו צ'מברליין את צ'כיה לידי היטלר תמורת נייר ריק. שישה חודשים לאחר מכן פלש היטלר לפולין ובכך נפתחה מלחמת העולם השנייה.
ולמה אני טוען כי אובמה גרוע מצ'מברליין? היטלר על-אף היותו גדול הצוררים של העם היהודי מאז ומעולם, היה בעל שאיפות טריטוריאליות של סיפוח מדינות לגרמניה, הוא לא התבטא שיש להרוג את תושביהם ולא איים להחריב את ארצם. הוא "בסך-הכל" דרש את סיפוחם לארצו.
מנהיגי אירן מזה עשור ויותר מאיימים על מדינת ישראל בכל דרך אפשרית, מנאומים רווי שנאה ועד איומים ישירים לשרוף את ישראל ולהשמיד את תושביה.
אומרים שהאמריקנים תמימים אבל כנראה לא טיפשים. מאידך התנהגותם של מנהיגי ארה"ב, קרי שר החוץ ואובמה הנשיא היא משוללת כל הגיון והייתי מחפש מניעים אחרים להתנהגות לא רציונלית כזו. ההסכם שנחתם בראשי פרקים ואשר ייחתם עוד שלושה חודשים ייתן לגיטימציה מלאה לאירן לפתח נשק גרעיני שיופנה כנגד ישראל.
מכירתה של ישראל בידי אובמה תהיה לדראון לדורות וכך גם להערכתי ייזכר נשיא ארה"ב,
ברק אובמה. ייתכן אפילו שההיסטוריה תשפוט אותו בחומרה רבה יותר מאשר את צ'מברליין שהזכרת שמו גם היום שבעים שנה אחרי תום מלחת העולם השנייה היא למשל ולשנינה. לאובמה לא תעמוד זכות התמימות, ואפילו לא זכות אי-הידיעה, אובמה אחרי צ'מברליין לא יוכל לטעון לחפות. הטענה היחידה שיוכל להשמיע היא שהוא קיבל את פרס נובל לשלום, לא הוא ולא הוועדה שנתנה לו את הפרס יכולים להסביר בעבור מה הוא ניתן, ייתכן שהמניע של אובמה הוא להיזכר לדורות במעשה שיהווה מבחינתו הצדקה לאחור של קבלת הפרס.
וישראל, מה עליה לעשות? להבין שהדיפלומטיה אינה רלוונטית יותר וכל האפשריות האחרות חייבות להיפתח.
