כאשר הגיע ברק אובמה לאוניברסיטת קהיר, זמן קצר לאחר שנבחר לנשיאות, כדי להביא אל עולם האיסלאם את הבשורה, המתנשאת במידת-מה, על אודות העולם הדמוקרטי-ליברלי שהוא רואה בחזונו, עולם שבו כל בני האדם שווים, המבוסס על הערכים הנאורים של המערב שראוי שגם המוסלמים יחיו על פיהם, הוא לא הבין כי בעיני מאזיניו החזון הזה שגוי מיסודו ומעביר מסר של חולשה. ובעולם האיסלאמי ידוע, כי למי שחלש אין זכות קיום. הבשורה השגויה הזו שהוטמעה בעולם האיסלאמי על פלגיו השונים הביאה אל התודעה האנושית זוועות נוראיות כמו: שיסוף גרונות, עריפת ראשים, רצח המוני ביריות בגולגולות של לוחמים שנכנעו כמעט ללא קרב, שריפת אנשים חיים ועוד מחזות תופת שרק דמיון חולני מסוגל לייצר. כדי שתוכל ארה"ב לשקם את מעמדה כמעצמה המונעת רצח עמים ולהציל את העולם החופשי מנזקי האיסלאם הטרוריסטי המתפשטים כמו מגיפה שאין לה מרפא, דרוש לארה"ב נשיא אחר. מישהו כמו תיאודור רוזוולט, הנשיא ה-26, שמדיניותו הייתה פשוטה וברורה לכל: "דבר בקול שקט אך תמיד שא אתך נבוט גדול ומאיים שמהלומותיו יכולות למוטט כל אויב". דוגמה למדיניות מרתיעה שכזו כבר התרחשה פעם אחת בהיסטוריה, כאשר נפתח העידן האטומי בתולדות האדם במועד שבו הטילה ארה"ב, בהוראת הנשיא הארי טרומן, שתי פצצות אטום על האימפריה היפנית בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה. זה היה באוגוסט 1945. מאז ועד היום עברו בסך-הכל 70 שנה, הרף עין במונחים היסטוריים. אבל איש לא העלה אז על דעתו שהאנושות עלולה למצוא את עצמה במהירות רבה על סף איום גרוע חדש - הפיכת כדור הארץ לעולם גרעיני מבהיל ההולך ומתעצם נוכח עינינו, אם וכאשר תהפוך אירן למעצמה בינלאומית בעלת נשק גרעיני. רק מעטים בעולם אינם מבינים כיום, כי בזכות המסר השגוי מתחילת הדרך של אובמה ובעקבות המו"מ הכושל שהובילו נציגי מעצמות המערב מול אירן המתגרענת, נפגע כמעט באורח אנוש מעמדה הבינלאומי של ארה"ב והתחזק מעמדה המנצח של אירן. קשה מאוד להעריך כיום כיצד יירשם הנשיא ברק אובמה בספרי ההיסטוריה של האנושות, פרט לעובדה שהיה הנשיא השחור הראשון. ייתכן מאוד שבחוסר הבנתו את מהות הסערה האיסלאמית המשתוללת בעולם, הוא בדרך לזכות בתואר המפוקפק של הנשיא שאיפשר את היווצרותה של אימפריה גרעינית עולמית חדשה ומאיימת - אירן, השואפת להיות נושאת דגל הסהר האיסלאמי שיוביל את השתלטות האיסלאם על העולם. לעומת זאת עדיין פתוחה האופציה שאם אובמה יבחר בדרכו של הנשיא ה-26 של ארה"ב, הוא יירשם בהיסטוריה האנושית כאדם שהחליט להפעיל את עוצמתה הצבאית האדירה של ארה"ב כדי לבלום את כוונות ההשתלטות האיסלאמית המבקשות להשמיד את כל ה"כופרים" ולהשליט בכל רחבי תבל את האמונה הבלתי מתפשרת, כי "אין אללה מלבד אללה". רק הוכחת עוז ויכולת התקפית הם הנשק שאותו חייבת להפעיל ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי כדי לשדר לטרוריסטים האיסלאמיים ולמנהיגיהם את המסר החד-משמעי: Don't Mess With Us (אל תתעסקו אתנו). דוגמה להפעלת כוח מן הסוג הזה יוכל אפילו נשיא כושל כמו אובמה להציג אם במתקפה אווירית תפוצץ ארה"ב מתקן גרעיני קטן בשטחי המדבר ההרריים והלא מיושבים של מזרח אירן - למען יראו וייראו המוסלמים מעוצמת המהלומה העתידית הצפויה להם, כמו בתימן, למשל, או בכל מקום אחר שבו הם מנסים לממש את התאוות הרצחניות שלהם. למרבה הצער, את מה שהיה כבר אי-אפשר לתקן אבל לפחות אפשר להמתין, לא עוד זמן רב, עד שאובמה ייעלם מן הבמה הנשיאותית. ואולי עדיף היה לארה"ב אילו למד אובמה מראש ממשלת ישראל המנוח מנחם בגין שאמר "אינני יכול יותר" והתפטר. אולי בדרך מנהיגותית שכזו יוכל אובמה למצב את עצמו במקום של כבוד בתולדות אמריקה כנשיא שהציב את טובת עמו ומולדתו לפני מעמדו האישי.