מספיק ללקק!

המחשבה על כבוד השר הנכבד מר ישראל כץ מעוררת בי תמיד בחילה קלה, אבל כשהוא אומר דברי טעם הרי הוא אומר דברי טעם, ובנושא תחבורה ציבורית בשבת הוא אמר: "תלכו לבוז'י", ואני חושב שיפה מאוד אמר. כי רגע, האומנם עמדתו של מר הרצוג בנושא הזה אכן הפוכה מזו של מר כץ? האומנם חלק ממסע הבחירות של "המחנה הציוני", במסגרת קמפיין "זה אנחנו או הוא", היה: הצביעו לנו! כשזה יהיה "אנחנו", תהיה בישראל תחבורה ציבורית בשבת? כן? היה? אז זהו, שהתשובה, כנראה, ובענק, היא "ממש לא!!!". נראה שגם למפלגת העבודה אין גם צל צילה של כוונה לקיים בישראל תחבורה ציבורית בשבת. גם מפני שגם לה ברור לחלוטין שתחבורה ציבורית איומה ונוראה היא-היא הדרך לחייב שימוש מאסיבי ברכב פרטי וכך להעשיר בעשרות מיליארדים בכל שנה את תקציב המדינה, והיא-היא הדרך לחייב השקעות ענק בכבישים ובמחלפים ובכך להעשיר בענק ים, אוקיינוס, של אנשי שלומנו, והיא-היא הדרך לדאוג לפרנסה בשפע גדול ועצום ליבואני הרכב ולחברות הליסינג ולחברות הביטוח,- אבל חשוב מכך: אף מילה על תחבורה ציבורית בשבת בעיקר מפני שמפלגת העבודה איננה רוצה להצטייר כ"אנטי יהודית". מפני שהציבור שלה הוא היום מיעוט, וכל תקוותה היא לקושש לעצמה עוד מנדט, ואולי, בעזרת השם, אולי עוד שניים, גם בקרב ציבור מנשקי המזוזות... אז בואו נאמר את זה למפלגתנו במילים ברורות: ליקוק העכוזים הזה לא יעזור לכם. כי על ההגיון שבהצבעתם של "תושבי ערי הפיתוח" אפשר לומר בדיוק (בדיוק) את מה שאפשר לומר על החלטתו של השם יתברך להמית בייסורים שני שומרי מצוות אדוקים מטובי חסידיו במסע הלוויה של הרב שלהם: "נפלאות דרכי השם". "נפלאות דרכי השם". "קצה נפשם בהתנשאות האשכנזית הלבנה"? ועל כן, משום כך, הם אצו רצו בהמוניהם להצביע למרוקאי שומר המצוות בנימין מיליקובסקי ולרעייתו הצדקת מסעודה - שרה לבית אברג'יל? בואו נפנים. קראו שוב את הפיסקה האחרונה, והרהרו בזה שניה, ובואו נפנים. להצבעה שלהם אין-שום-קשר (אין- שום- קשר) למה שכן תעשו או מה שלא תעשו. אנחנו מצביעים לבנימין מיליקובסקי כי אנחנו שונאים אשכנזים. כן. מה לא ברור פה. ומשמע רק אחד: "נפלאות דרכי השם". הא ותו לא. "נפלאות דרכי השם". אין שום משפט אחר שיכול לתאר את זה. לכן, יקיריי, מפלגת העבודה, הפסיקו בבקשה ללקק עכוזים. זה לא שאין בזה טעם. יש בזה טעם מאד-מאד רע. הפסיקו ללקק עכוזים. ולפחות באותם נושאים בהם לא מעורב כסף ענק של החברים שלכם, הרשו לעצמכם להיות בגוו זקוף בצד של "אזרחי מדינת תל אביב". וגם אם ככה אכן אף פעם לא יהיה לכם רוב, לפחות נדע שיש לכם עמוד שידרה.