אובמה באמת יבטיח את היתרון האיכותי של צה"ל; הוא באמת ישלח את צבא ארה"ב כאשר ישראל תותקף על-ידי מדינה כלשהי. אבל אני חושש שאובמה ויועציו מתכוננים למלחמה של אתמול, למלחמות העבר - ולא הפנימו את העובדה שאנחנו בעיצומה של המלחמה המודרנית - ובה מתמודדת ישראל זה מכבר בודדה, ומפסידה מערכה אחר מערכה.
בראיון בכותרת "הדוקטרינה של אובמה בנושא אירן", הכריז נשיא ארה"ב
ברק אובמה: "אני מתחייב שאם ישראל תותקף על-ידי מדינה כלשהי, אנחנו נעמוד לצידה". הוא גם התחייב: "אני מחויב בהחלט להבטיח שהם (הישראלים) ישמרו על יתרונם האיכותי הצבאי".
ובכן - הבשורות מצוינות. אך למה איני יוצא בריקודי שמחה, שר את שיר המעלות לברק אובמה, או מדקלם שוב את "די דיינו"? מדוע אני מודאג מהעובדה שאובמה חותם על ההסכם ההופך את אירן למדינה סף גרעינית מקובלת בעולם ואשר נהנית משיתוף פעולה כלכלי שיאפשר לה לשגשג ולהפוך למעצמה אזורית?
אולי באמת אובמה יבטיח את היתרון האיכותי של צה"ל; אולי הוא באמת ישלח את צבא ארה"ב כאשר ישראל תותקף על-ידי מדינה כלשהי. אבל אני חושש שאובמה ויועציו מתכוננים למלחמה של אתמול, למלחמות העבר - ולא הפנימו את העובדה שאנחנו בעיצומה של המלחמה המודרנית - ובה מתמודדת ישראל זה מכבר בודדה, ומפסידה מערכה אחר מערכה.
במאה ה-21, אף פוליטיקאי רציני אינו מצפה שדיביזיות של מדינה כלשהי יעזו לפלוש לגבולות ישראל - כדי שארה"ב תחוש לעזרת ישראל. ברור לכל כי כשאירן תקבל בחסות ברק אובמה ו
ג'ון קרי - נשק גרעיני, היא לא תתקוף את ישראל בנשק זה ותמתין לתגובת ארה"ב. הסיכויים לתרחיש כזה קלושים למדי.
אך מסכנות רבות, שהן לא פחות חמורות, מתעלם אובמה במכוון או
בתום לב. ישראל, כמו שכבר כתבתי, מנסה עתה להדוף התקפות במסגרת מלחמה כוללת, שאותה כבר הכריזו עליה מדינות וארגונים המצוידים טוב ממנה.
המלחמות המודרניות מתנהלות במישורים מודרניים: במישור הכלכלי, במישור המשפטי ובמישור התקשורתי. במלחמה המודרנית, ארגוני טרור תובעים בבתי דין בינלאומיים מדינות שבהן הם מבצעים את מעשי הטרור שלהם. למה לא רואים את ארה"ב בסביבה? למה היא משאירה את "הידידה הגדולה" שלה לבדה במערכה הקשה הזאת?
המלחמה המודרנית היא, בין השאר, פגיעה קשה בכלכלתו של האויב, תוך שימוש בכוחם של חרמות - בסחר, באקדמיה, בתחום התרבות. למה ארה"ב שותקת ולא מתגייסת לעזרתנו?
המלחמה המודרנית מתגלמת גם בצווי המעצר נגד בכירים ישראלים - כדי לחבל במאבק נגד הטרור, נגד הטלת הטילים על בתי-הספר ועל גני הילדים שלנו, נגד שילוח הרקטות על נתב"ג. למה ארה"ב לא מתייצבת להגנתנו במלחמה זו?
המלחמה המודרנית היא פעילות יומיומית של מוסדות האו"ם נגד מדינת ישראל. גם בחזית זו הממשל האמריקני הנוכחי לא רק שאינו עושה דבר, אלא מדי פעם אף מרמז שיחדל מהטלת וטו על החלטות הזויות ביותר נגדנו במועצת הביטחון של האו"ם. האם אובמה אינו יודע מה לעשות? האם אין בכוחו להחליט על צעדים קטנים כמו הפסקה מיידית של מימון האו"ם, פרישה מהארגון המרושע הזה, או סילוקו של הארגון הזה, על צבא הפקידים האנטישמיים והאנטי-ישראלים שלו, מארצו של אובמה לכל הרוחות?
למען ההגינות יש לציין, שבחזית אחת ארה"ב דווקא לוקחת חלק - בחזית התקשורתית. חלק גדול מהתקשורת הבינלאומית כיום פועלת לדה-לגיטימציה של ישראל, ומסייעת לגייס עוד ועוד כוחות נגד המדינה הקטנה שלנו. אלא מה, במלחמה זו ידידתנו הגדולה לוחמת דווקא נגדנו: טובי הכותבים בכלי התקשורת החשובים באמריקה יוצאים לעתים קרובות בהתקפות שלוחות רסן נגד ראש ממשלת ישראל.
קשה להאמין שמטרת הראיון שנתן לאחרונה אובמה לניו-יורק טיימס הייתה להביא לידיעת הציבור בישראל ובארה"ב את עמדתו של הנשיא לגבי ההסכם המתגבש. לדעתי, זהו עוד ניסיון לנגח את ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו, ולהאשימו בהתערבות בפוליטיקה הפנימית של ארה"ב. אובמה אף מרמז בראיון כי נתניהו דוחף את ארה"ב למלחמה מיותרת נגד אירן. על-פי אובמה, הברירה היא בין ההסכם למלחמה. קשה לי להאמין כי אף אחד מיועציו לא גילה את אוזנו כי קיימים עוד צעדים לפני הכרזת מלחמה כוללת על אירן. הצעד הראשון והפשוט שביניהם - לא לעשות כלום, לשמור על סטטוס-קוו, ולהמשיך בסנקציות הנוכחיות. הרי ברור שהאירנים הסכימו למו"מ בשל הסנקציות האלה. אז מדוע לוותר על כלי כה יעיל עוד לפני שהושגה המטרה? והרי יש גם צעד נוסף - החמרת הסנקציות, מדוע ללכת ישר למלחמה?
ואיזה משפט גאוני השחיל אובמה בראיון לידידו הקרוב מהניו-יורק טיימס תומס פרידמן: "קשה לי אישית, - קבל הנשיא המסכן והנרדף - לשמוע אמירות כאילו הממשל הזה אינו עושה ככל שביכולתו למען האינטרסים של ישראל".
המשפט הערמומי הזה כל כולו שטיפת מוח: זוהי טענה כאילו גם ישראל מסכימה שארה"ב עושה הרבה למען האינטרסים שלה, אך "לא הכול". בכך מציג אובמה את הישראלים כמי שדורשים "הכול", תוך התעלמות מהאינטרסים החיוניים של ארה"ב עצמה.
האמת היא כמעט הפוכה: ישראל יודעת שנשיא ארה"ב עושה דברים רבים שמסכנים את בטחונה של ישראל - אך משתדל להתחמק מלהתמודד עם טענה זו.
